חיזוק השירות הציבורי ולא החלשתו

לאחרונה נתקלתי במאמר בעיתון דה מרקר שכותרתו: "המורשת של משה סילמן: חיזוק השירות הציבורי – ולא החלשתו" מאת: תומר לוטן. חשתי הזדהות רבה עם הנאמר בכתבה, וזאת מתוך הכרות מעמיקה ורבת שנים עם השירות הציבורי, תחילה כעובדת, לאחר מכן כמנהלת ובשני העשורים האחרונים כמנכ"ל עיריית חולון. בין היתר התריע כותב המאמר, אפרופו המחאה הציבורית והסיפור הטרגי של משה סילמן, אשר שרף עצמו למוות – על הסכנה שבהפניית הזעם ותחושת חוסר האונים שחשים יחידים וקבוצות בחברה – כלפי משרתי הציבור, ותיאורם של אלה כחסרי רגש, אטומים וכמי שאינם מבצעים את תפקידם כראוי.
"התבוננות שכזו", כותב לוטן במאמרו, "לא רק שמרחיקה אותנו מבעיות הליבה של השירותים החברתיים, אלא גם עלולה לייצר בדיוק את האפקט ההפוך – מיאוס הולך וגובר מהשירות הציבורי, החלשת האתוס של משרתי הציבור והפקרת "המערכת" לעוד שורה ארוכה של הפרטות, קיצוצים וכרסום מתמשך ביכולות הביצוע".
חשוב לזכור, דווקא בעתות משבר ובתקופות בהן מדברים על חוסר משילות וחוסר יציבות שלטונית, כלכלית וחברתית – כי אחד מעמודי התווך החשובים של חברה דמוקרטית, שוויונית והוגנת – הוא השירות הציבורי המקצועי, הפועל על פי חוקים ונהלים ברורים, אשר במהותם נועדו לתת שירות אחיד לכל אחד ללא הבדל של מעמד, קשרים אישיים, פוליטיים או אחרים.
אז ברור לכל כי לא כל פקיד ופקידה באשר הם רואים את מקצועם כ'שליחות' או 'ייעוד', וידוע כי המגזר הציבורי סובל מקשיים מבניים כאלה ואחרים, ואין אנו תמימים לחשוב כי כישורי השכלה או נגישות למשאבים של צרכן השירות – אין להם כל השפעה על היכולת לדרוש ולקבל שירות טוב, יעיל ומקצועי. אבל, כנראה ששיטה צודקת יותר טרם נמצאה ולמערכת הבירוקרטית על כל מגרעותיה עוד אין תחליף, למרות ועל אף כל סוגי הפיתרונות שמיושמים במקומות שונים. הריסת המגזר הציבורי, החלשתו, הזלזול שלעתים הוא זוכה לו – לא יובילו לחברה טובה יותר. האתגר האמיתי הוא לשמר את המגזר הציבורי תוך יישום תהליכי שינוי והתפתחות במטרה להגיע לשירות ציבורי יעיל וידידותי יותר, הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית. צריך לשפר ולהיטיב את התהליכים, למשוך כוח אדם מקצועי ואיכותי ברמה גבוהה, להתקדם לקראת מבנים גמישים יותר, המסוגלים להכיל יוזמה וחדשנות, קידמה והתפתחות, לחזק את האתוס המקצועי וליישם תהליכי מדידה ובקרת איכות.
מניסיוני זה אפשרי. רבים מהדברים שהזכרתי יישמנו בעיריית חולון ואנו ממשיכים ומתקדמים. השירות הציבורי מושתת על עקרונות נכונים ורוב העובדים והמנהלים, מונעים מתוך מקצועיות ורצון לקדם את התחום עליו הם מופקדים. החשיבה במגזר המוניציפאלי השתנתה בעשורים האחרונים. מהלכים שהובלנו בחולון לפני עשרים שנה וחמש- עשרה שנה ונחשבו חלוציים ויוצאי דופן, מיושמים כיום ביותר ויותר רשויות מקומיות, אשר מפנימות כי אינן מונופולים יותר וכי הן מצויות בתחרות על ליבו ומשאביו של התושב, המשקיע וכל צרכן שירות. השקיפות ההולכת ומתרחבת, המודעות המתרחבת לזכויותיו של מקבל השירות, 'אוטוסטרדת המידע' בה נע המידע באופן רב-כיווני, הרשתות החברתיות המאפשרות לכל אחד להגיע כיום למדיה, לבטא את עצמו ולגייס תמיכה – כל אלה לא נעלמו מעיני משרתי הציבור והמוסדות הציבוריים בכלל, ואלו הבאים במגע צמוד עם הציבור בפרט, ואנו רואים השתפרות של המערכת והתאמתה לעולם משתנה.

"זעקתו של סילמן" מסכם תומר לוטן, "חייבת להמשיך להדהד ולהינשא על גלי המחאה החברתית, שכבר מצליחים לשנות את פני החברה הישראלית. הפניית האנרגיה האזרחית לתהליכי שינוי בתפקוד המוסדות הציבוריים היא מבורכת, אך הדרך לשינוי מערכתי במוסדות אלה אינה עוברת דרך חיבוט וניגוח השירות הציבורי, אלא בהכרח בחיזוקו".

אני תקווה כי עמדה זו תפעפע ותופנם בקרב יותר ויותר מובילי דעה וקובעי מדיניות.

למידע אודות כיכר העיר העתידית עם בניין העירייה החדש – שירות באיכות ובאוירה שטרם הכרנו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s