עסקים בחולון

מחשבות לרגל יום האשה הבינלאומי החל השבוע

"ביסודם של כל הדברים הגדולים נמצאת אשה". אלפונס דה-למרטין.

מידי שנה, לקראת 'יום האשה הבינלאומי', אני מוצאת את עצמי שבה ומהרהרת בשאלת מעמדן של הנשים בארץ ובעולם: בחברה, במשפחה, בכלכלה ובמדינה.
לפני כמעט שני עשורים כשמוניתי לתפקיד מנכ"ל עירייה הייתי האשה הראשונה בתפקיד זה וחריגה למדי בנוף המוניציפאלי. בחלוף השנים, וככל שהתקדמנו בחולון והובלנו תהליכים משמעותיים וחדשניים, נראה היה כי שאלת יכולותיה של אשה ליזום, לנהל וליצור שינוי – כבר איננה אקטואלית.
אולם, דווקא כאשה ש"עשתה זאת", הגיעה להישגים ואף חוללה שינויים משמעותיים –  אני חשה שלמרות הכל, עדיין יש לאן להתקדם מבחינת מעמדן ועוצמתן של הנשים בעולם ובישראל בפרט.
בעיריית חולון ובחברות הבת שלנו נשים נבחרות לתפקידים ומתקדמות על פי כישוריהן. נשים אצלנו הן מנהלות בכירות ומשפיעות. יש לנו מהנדסת עיר, מנהלת חברה כלכלית, יועצת משפטית, מנהלת אגף לתכנון אסטרטגי, מנהלת אגף הכנסות ואלו רק מספר דוגמאות. אולם לא כך בכל מקום.

פתיחת התערוכה "שערה של רגשות" של צלם האופנה רוי שוויגר והמעצב והצייר חגי שוודרון בגלריית תיאטרון חולון במסגרת פסטיבל 'אשה'

פתיחת התערוכה "שערה של רגשות" של צלם האופנה רוי שוויגר והמעצב והצייר חגי שוודרון בגלריית תיאטרון חולון במסגרת פסטיבל 'אשה'. צילום: טל קירשנבאום

אחת הסיבות שאנו מקיימים מידי שנה בסמוך ליום האשה הבינלאומי את פסטיבל 'אשה', היא הרצון לחזק את  ההכרה בתרומתן החשובה של הנשים לחברה, לתרבות וליצירה האנושית הכוללת. הכרה זאת איננה נוצרת מאליה, יש להבנותה ולמצבה בתודעה הציבורית. כשיזמתי את הפסטיבל לפני 16 שנה – לא שיערתי כי גם לאחר עשור ומחצה, נידרש עדיין לסוגיית מעמדן של הנשים בחברה, והדרת נשים מהמרחב הציבורי תעלה על סדר היום הציבורי. לא יכולתי לצפות כי יהיה מי שיערער על זכותן של נשים להשמיע את קולן בגאווה ובקול רם בכל מקום ובכל עת.

"נשים שרות קווין" בפסטיבל 'אשה' בחולון. צילום: טל קירשנבאום

"נשים שרות קווין" בפסטיבל 'אשה' בחולון. צילום: טל קירשנבאום

מכאן שלצד תהליכי התקדמות מרשימים, אנו רואים גם נסיגה.
חשוב על כן שכל אחת מאיתנו, בכל עמדת השפעה בה היא נמצאת, תתרום את חלקה כדי למגר תופעות שמחזירות אותנו לאחור. הדברים צריכים לקבל ביטוי משפטי, ציבורי ומעשי בחיי היום יום.
אני מאמינה מאוד בכך שנשים צריכות לחזק את עצמן בעזרת רשת חברתית-מקצועית-עסקית בינן לבין עצמן, לתת כתף ותמיכה האחת לחברתה ולשלב כוחות כדי להגיע לביסוס מעמדנו ולשוויון אמיתי.
אני מאחלת לכולנו שבימי האשה בשנים הבאות נוכל לומר לעצמינו כי אכן הצלחנו בכך.

מודעות פרסומת

אנחנו והעיצוב או למה דווקא עיצוב?

קארין צור - אפודה מברונזה וזהב

עבודה של קארין צור, אפודה מברונזה וזהב מתוך התערוכה 'הבהלה לרעב' בגלריית החווה, 11.1-3.3.2011

במאמר על "העידן בו ישלוט העיצוב" כותבת פולה אנטונלי, האוצרת הראשית לאדריכלות ולעיצוב במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק: "העיצוב התפשט כמו גז כמעט לכל היבט של הפעילות האנושית, ממדע וחינוך ועד לפוליטיקה וקביעת מדיניות. הסיבה פשוטה: אחת המשימות החשובות ביותר של עיצוב היא לסייע לאנשים להתמודד עם שינויים".

היום כבר ברור כי הגלובליזציה והתהליכים הכלכליים העולמיים מובילים לשינויים משמעותיים באורח החיים של כולנו. אנו מוצפים במוצרים זולים ולכלכלה המודרנית אין אפשרות להתחרות בעלויות כח האדם הקיימות במדינות כמו סין ושאר מדיניות אסיה.

היתרון היחסי שלנו הוא ידע ויצירתיות.

העיצוב משלב בין שני אלה.

אני מאמינה כי עיצוב יהפוך בשנים הבאות לחלק משמעותי יותר ויותר בכל מוצר שנצרוך ובכל פעולה שנבצע בחיי היום יום. כבר היום אנו עדים לתהליכי עיצוב הנטמעים  בחיינו ולאחר שהם שם – נדמה כי תמיד היו שם, ואיך אפשר בלעדיהם.

מה שפעם היה מותרות הוא היום המובן מאליו.

אני סבורה כי אחד מענפי הייצוא המרכזיים של מדינת ישראל בשנים הבאות יהיה עיצוב ועל כן קידום הידע בתחום זה – הוא בעיני משימה לאומית.

העבודה  Domestic Animals_Radiator, 2008 של Guus Van Leeuwen

העבודה Domestic Animals_Radiator, 2008 של Guus Van Leeuwen , צולם על ידי Renee van der Hulst, מתוך התערוכה הרביעית במויאון העיצוב חולון. פתיחה: 27 בינואר 2011

העיר חולון המבקשת להוביל ולהשפיע על החברה ועל התרבות בישראל – נרתמת לקידום נושא זה בתיאוריה ובמעשה.

מוזיאון העיצוב חולון הינו גולת הכותרת והוא משקף את מחויבותה המתמשכת של העיר חולון לחינוך ולתרבות ואת שאיפתה לקדם את תחום העיצוב למקום מרכזי בסדר היום התרבותי של ישראל.

בחזון העירוני שלנו הכרזנו כי: חולון תהווה מוקד פעילות בינלאומי מוביל לחדשנות בעולם העיצוב.

בדגשים העירוניים לשנת 2011 קבענו כי: "תוטמע שפת העיצוב בהוויה העירונית והחינוכית תוך יישום עקרונות אקולוגיים ב"שפת הרחוב בעיר", עוד ציינו כי: "קידום אזור התעשייה חולון ייעשה תוך שילוב יכולות העיצוב והידע הקיימות בעיר לשם פיתוח התעשייה והעסקים הפועלים כיום ומשיכת יזמים חדשים"

ובשטח דברים קורים.

עבודה של מיכל מרום מתוך התערוכה 'זרימה טבעית'

עבודה של מיכל מרום מתוך התערוכה 'זרימה טבעית' בגלריית חנקין. 19.1-26.2.2011

כך לדוגמא כל הגלריות העירוניות שלנו מתמקדות זו השנה השנייה בתערוכות בנושא העיצוב על מגוון ביטוייו.

בקרוב, כך אנו מקווים, נממש את תוכניתנו להקים סדנאות למעצבים בתוך אזור התעשייה, בהן הם יוכלו ליצור ולייצר בתנאי חממה. שם הם יוכלו לפרוח ולצאת לדרכם העצמאית לאחר שירכשו ניסיון ושם.

ובחודש מאי השנה עיריית חולון ומוזיאון העיצוב חולון בשיתוף עם קהילת המעצבים הישראלית יקיימו שבוע של אירועי עיצוב במוזיאון וברחבי העיר. יוזמה זו היא נדבך נוסף בתהליך אותו מובילה העיר לקידום העיצוב בישראל והפיכתה של חולון למרכז עיצוב ארצי.

"העידן החדש הזה כבר החל", כותבת פולה אנטונלי, "העיצוב נע לכיוון מרכז הבמה של המסע האנושי הנצחי שמטרתו יצירת יופי מתוך הכרח". לא נותר לי אלא להסכים עמה ולקוות כי נזכה לראות בתוצאות תרומתנו הצנועה לתהליך חשוב זה.

לסיום, אתם מוזמנים לצפות בסרט אודות חולון עיר העיצוב ששודר בערוץ החיים הטובים (מפאת אורכו הסרט בשני חלקים). צפייה מהנה!

על שלושה דברים שיעשו את ההבדל

בימים אלה, ימי חשבון נפש ו'ספירות מלאי' למיניהן אני מביטה לאחור אל הדברים שקרו השנה והיתה לי הזכות לקחת חלק בהובלתם ובמימושם ובאמת "עשו את ההבדל".

ככל שאני מהרהרת בכך אני רואה לנגד עיני שלושה דברים מרכזיים, שהתרחשו והבשילו בשנה זו ועתידים לפי הבנתי לשנות את פניה של העיר חולון ואפילו לתרום לשינוי חברתי ותרבותי החורג מהגבולות המוניציפאליים בהם מתמקדת פעילותי המקצועית.

1. מוזיאון העיצוב של חולון

הדבר הראשון, אליו התייחסתי בפוסט קודם הוא פתיחתו של מוזיאון העיצוב חולון שמבטא אמירה תרבותית ומתן מעמד חדש לנושא העיצוב במדינת ישראל. כבר עתה ניתן לראות כיצד חולון ומדינת ישראל עלו על מפת העיצוב הבינלאומית. גל של מגזינים מקצועיים, מאמרים בעיתונות, ימי עיון ורעיונות ומיזמים בתחום העיצוב – נולדים כמעט מידי שבוע ושבוע. אין לי ספק כי פתיחת המוזיאון מסמנת ראשיתו של עידן חדש.

2. אזור התעשייה חולון

הדבר השני שקרה בחולון והינו חלק מתהליך ארוך ומייגע של שנים רבות הוא פתיחתו של שער חדש אל העיר וחיבור אזור התעשייה של חולון לרשת הכבישים המהירה- אל ציר 4. למהלך זה משמעויות עסקיות וכלכליות רבות משקל והמגזר היזמי אכן מגיב אל האפשרויות החדשות שנפתחות באזור התעשייה. אנו חשים בהתעוררות ומאמינים כי התנופה הכלכלית תבוא בעקבות זאת באופן שישנה לחלוטין את פני העיר והאזור.

3. שיתוף הציבור

והדבר האחרון הינו הליך חדש שהכנסנו בהתנהלות הארגונית והציבורית שלנו כעירייה – שיתוף ציבור בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות עירונית. לא עוד אנו הקובעים הבלעדיים של מדיניות, לא אנו בעלי המידע והידע והציבור הינו לקוח פאסיבי. מעתה הציבור נקרא באופן הדרגתי ומושכל לקחת חלק ולהשפיע על קביעת מדיניות עירונית בתחומים שונים.

כך לדוגמא אנו משתפים תושבים וסוחרים בשאלה באיזה אופן יש לשדרג את כיכר סירן הותיקה או מה צריכים להיות פניו של רחובה המרכזי של חולון רחוב סוקולוב שקצת סבל מדעיכה בשנים האחרונות או שאלה אחרת – חברתית קהילתית: כיצד מגבירים את תחושת המוגנות ומפחיתים תופעות של רעש וונדליזם באחת משכונות העיר.

קראנו לתושבים לבוא ולהשפיע והם הרימו את הכפפה. בכך למעשה הכנסנו שפה חדשה למערכת – שיתוף הציבור כתפישת עולם וכפרקטיקה היה לעובדה בעיריית חולון. גם בעניין זה כמו בנושאים אחרים בעבר אני גאה לומר שאנו חלוצים ואני בטוחה כי רבים ילכו בעקבותינו.

למדנו את הנושא באמצעות ארגון שתי"ל, תירגלנו, בחרנו נושאים להתמקד בהם, חיברנו לקבוצות עבודה בעלי תפקידים בכירים עם עובדים זוטרים, סמנכ"לים ומנהלי אגפים ומחלקות לצד עובדים מדרגים שונים המגלים עניין בתחום גם אם איננו עיסוקם הימיומי, וקראנו לציבור התושבים, שרוצים להשפיע ומוכנים להשקיע מזמנם – לבוא להיות שותפים לחשיבה, לדיון ולהחלטות.

אני מייחלת שאכן שלושה נושאים אלה יהוו פריצת דרך ונקודות מפנה לתועלת העיר חולון ותושביה. אני מאמינה כי בכך תרמנו משהו לחברה, לתרבות ולהוויה הישראלית.

שנה טובה ומוצלחת!