שיתוף הציבור

"יחד. חושבים. צעירים" – אתר שיתוף חדש לצעירי חולון

לפני למעלה מעשרים שנה, כשהתחלנו לגבש את חזון עיר הילדים בחולון, אחת המוטיבציות החזקות שלנו היתה הרצון להשאיר בעיר, וגם למשוך אליה מבחוץ, אוכלוסיה צעירה. נוכחות משמעותית של שכבת גיל צעירה בעיר הינה מקור לאנרגיות חדשות והיא מפיחה חיים בפעילות המסחרית והמקצועית בעיר, בהווייה הקהילתית, אפילו במראה הפיזי וכמובן בנוף האנושי.

קמפיין צעירים - חולון

ברבות השנים, וככל שדימוייה החיובי של חולון הלך והתחזק, עלה גם מספר הילדים בעיר, שעם הזמן הפכו לאנשים צעירים. זהו דור חדש, אשר עומד בראשית חייו הבוגרים ולפניו שפע של אפשרויות והזדמנויות לבחור ולהתפתח. אני יכולה להעיד כי בשבתי בראש וועדת מכרזי כח אדם בעירייה אני נתקלת לא אחת בצעירים הללו. רבים מהם בעלי פוטנציאל השכלתי ואישיותי מרשים. למרות חוסר הניסיון שמאפיין את שכבת הגיל הזו (בעולם העבודה ובחיים בכלל), צעירים אלה הינם בעלי יכולת לקלוט מידע רב ומגוון, הבנה רחבה של נושא מכמה נקודות מבט ומתוך פרספקטיבות שונות, יכולת לשתף פעולה וכמובן מוטיבציה להוכיח עצמם ולהצליח.

אולם לצד ההבטחה הגדולה והאופקים הנפתחים, צעירים אלה מתמודדים עם בעיות לא פשוטות. מחד, מגוון אפשרויות להשכלה ולתעסוקה רחב מאוד, הכלכלה והתרבות גלובאליות, אבל מאידך שוק העבודה דינמי ומשתנה, מקצועות חדשים צצים ואחרים נעלמים, הביטחון הכלכלי איננו מובטח. וכך צעירים רבים חשים קצת מבולבלים, לא מחוברים ולא בטוחים בדרכם. זו בדיוק הנקודה, שלנו כעירייה, יש אפשרות לתרום ולסייע לאוכלוסייה, שעד היום פחות נעזרה בשירותי הממסד העירוני. לשם כך הקמנו לפני למעלה משנה את מחלקת הצעירים והתחלנו בקידום שורה של תחומים הנוגעים לחיי הצעירים.

סטודנטים במדיטק חולון

סטודנטים במדיטק חולון

בין היתר החלטנו שאנו פותחים את המרחב הציבורי לצעירים ומתאימים אותו לצרכיהם והקצנו בספריה המרכזית מתחם למידה לסטודנטים בחופשות הסמסטר, איפשרנו לצעירים מתלבטים לבוא לשיחת ייעוץ ראשונית ללא תשלום כדי לחשוב ביחד על קריירה אפשרית ותחום לימודים שיתאים להם, ניסינו לקלוע לטעמם של הצעירים ולקיים אירועי תרבות ופנאי במחירים מיוחדים, בסגנון ובטעם המכוון אל הגיל ומאפשר להם להיפגש ולבלות במחיצת הדומים להם, זיהינו צורך של הורים צעירים במשחקיות אחר הצהריים והפעלנו מסגרות כאלה בימי הקיץ הלוהטים, הרחבנו את המסגרות בהם אנו מאזינים לצעירים (כולל במפגשים בברים מקומיים) במטרה ליצור ביניהם שיח ועוד. במקביל, אנו מצויים בפני שיפוץ מבנה לצורך הקמת מרכז צעירים, שיהפוך החל מהקיץ, כך אנו מקווים, למוקד משיכה ועניין לאוכלוסייה זו.

בסוף חודש דצמבר 2014, הסתיים השלב הראשון של הליך שיתוף ציבור אינטרנטי שערכנו מול ציבור הצעירים תושבי חולון. לשם כך הקמנו אתר מיוחד, ובו ביקשנו מהם (ולמעשה מכל אחד שרצה בכך) להעלות רעיונות, צרכים וציפיות מהעירייה ומהעיר, הקשורים לחיי הצעירים בה, כדי שאת תוכניותינו העתידיות נוכל לתכנן מתוך ידיעה והבנה טובה יותר של הציבור הזה.

לאתר נרשמו במשך שלושת השבועות בהם הוא פעל כ-350 משתתפים, הועלו בו 212 רעיונות חדשים לעיר טובה לצעירים ונרשמו בו 483 תגובות בדיונים השונים. תשעה זוכים שהעלו את הרעיונות האהובים ביותר (במדד הלייקים) אף קיבלו מאיתנו פרסים שווים. השלב הבא הוא לאסוף את הרעיונות והתגובות, להדגיש קווים ומגמות מהם נלמד להמשך עבודת מחלקת הצעירים ולייצר בסיס להמשך השיח מול הציבור. ניתן יהיה להמשיך ולעקוב אחרי התהליך באתר העירייה ובדף הפייסבוק של מחלקת הצעירים שלנו.

מודעות פרסומת

'טיפּ' לטף – שם זמני

מרכז למידה ובילוי חדש לפעוטות עד גיל שלוש והוריהם ייפתח בקרוב בחולון – עיר הילדים

לא כל כך מזמן, כשאני וחברותי גידלנו את ילדינו, היינו אנו, האימהות הצעירות 'יורדות למטה', אל חצר הבניין או אל הגינה הציבורית ומוצאות שם זו את זו, משוחחות, מתייעצות, חולקות בקשיים ונעזרות אחת בשנייה. היה לנו גם את ספר ההדרכה המיתולוגי של ד"ר ספוק. בנוסף, המשפחה המורחבת, האימהות, הסבתות והדודות היו גם הן מקור לא אכזב לידע ולתמיכה.

כיום, אנשים ספונים יותר בבתיהם, פחות מכירים את שכניהם, לא תמיד גרים בקרבת ההורים, וגם הסבתות של היום הן בהרבה מקרים נשות קריירה עסוקות ופעילות…

מנגד אנו חיים בעידן של הצפת מידע. באתרי אינטרנט, בבלוגים, בפורומים ניתן למצוא עצות, חלקן מקצועיות, אחרות מבוססות על ניסיון אישי וכמספר המייעצים – כך גדל הבלבול. לא אחת חשים הורים טריים עוד יותר נבוכים לאור כל ההיצע הזה.

במסגרת שיתוף הציבור בתהליך ריענון החזון העירוני של חולון, וכן בקבוצות מיקוד עם צעירים ובהזדמנויות נוספות עלה באופן בולט צורך ורצון של הורים צעירים ליצור מקום מפגש חברתי, שיהווה גם מרכז העשרה להורים עצמם וייתן הזדמנות לבילוי מהנה ומפתח עם התינוקות והפעוטות. "במרכז כזה", ציינו הורים צעירים, "ניתן להיפגש ולהתלבט יחד עם אנשים בגילנו ובמצבנו בנושאי גידול הילדים, חינוכם, הקשיים והדילמות. באותה הזדמנות אם ניתן לקבל איזושהי הנחיה מקצועית, שעושה סדר בעולם של אתגרים חדשים – מה טוב".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

בחולון, עיר הילדים, שהינה גם 'עיר ההורים', השקענו מחשבה רבה במציאת מענים מתאימים לילדים. אולם, מזה זמן שחשנו שעדיין לא 'כיסינו' בצורה מיטבית את הגיל הכי צעיר – מלידה ועד גיל שנתיים-שלוש. יותר ויותר מחקרים מדגישים את החשיבות העצומה של ההתפתחות דווקא בגיל הצעיר הזה ואת ההשפעה הרבה שיש להשקעה בקטנטנים – על כל חייהם והתפתחותם.

כדי לתת מענה מקצועי בתחום זה, פניתי לפרופסור פנינה קליין, כלת פרס ישראל בתחום החינוך לגיל הרך, אשר פיתחה מודל הנותן מענה לשאלה: למה זקוקים ילדים בגיל הרך כדי להתפתח בצורה אופטימאלית? מודל זה מתייחס למרכיבים רגשיים והוראתיים באינטראקציה שבין המבוגרים לבין הילדים. המודל הוא מודל MISC שמטרתו ארוכת הטווח היא טיפוח ילד חכם ורגיש יותר More Intelligent and Sensitive (Socially Competent) Child. המטרה קצרת הטווח שמציב המודל היא לטפח במבוגרים, המתווכים את העולם הסובב את הילד, יכולת להיות רגישים ומותאמים אל הילדים שבטיפולם כדי שיוכלו לקדם את התפתחותם.

בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של תהליך הקמתו של מרכז חדש לקטנטנים מגיל אפס ועד שלוש והוריהם, אשר בו ימצאו ההורים הצעירים "שותפים לגורל", צעירים כמותם, המתמודדים עם השמחה הגדולה והאושר של הולדת ילד לצד הקשיים והאתגרים הכרוכים בכך. שם יוכלו לבלות עם הקטנטנים וללמוד "כיצד עושים זאת טוב יתר".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

המרכז החדש, שטרם מצאנו לו שם קולע ומוצלח (אם יש לכם רעיונות אתם מוזמנים להציע…) יקיים פעילויות מובנות וחופשיות, שתכליתן עידוד והעצמה של הורים לתינוקות ופעוטות ומתן מידע אמין, מבוסס מחקרית בנושאים הנוגעים להתפתחות הילד.

המרכז יאפשר להורים להבין את החשיבות העצומה של התנהגותם כהורים ואת פוטנציאל ההשפעה שלהם על התנהגות והתפתחות ילדם. הם יקבלו עידוד ותמיכה, אשר יאפשרו להם להירגע וליהנות מהאינטראקציה הטבעית, המתאימה ביותר להם ולילדם. הם ילמדו ל"קרוא" ולהבין את איתותי הילד, יפתחו רגישות והענות לצרכי הילד, תוך התאמה לצרכי ההורה, במסגרת תנאי חייו ותרבותו, ויבינו טוב יותר את המאפיינים החושיים וההתנהגותיים המולדים של הילד. וזה רק על קצה המזלג. כל זה יתרחש בסביבה, המעוצבת ומותאמת בצורה מיטבית לתפיסת העולם הפדגוגית ולמטרות המרכז, תוך שימוש בתפאורה, ריהוט, חפצים, משחקים ואמצעים אינטראקטיביים חדשניים, בטוחים ומרגיעים במיוחד.

זמן איכות כבר אמרנו?

יש למה לחכות!

תכנון ועיצוב המרכז – משרד ענת הרמן-וינציגסטר אדריכלות ועיצוב פנים.

מקס וג'סי מארחים

מעת לעת עולה לכותרות שמה של שכונת ג'סי כהן ולאו דווקא בהקשר חיובי. לאחרונה היה זה על רקע המחאה החברתית ומצוקת הדיור. הפעם אני מבקשת לשפוך אור על השכונה ותושביה מכיוון קצת אחר ולספר על פרויקט יוצא דופן ומעניין במיוחד, העושה שימוש באמנות ליצירת שינויים ותהליכים חברתיים בקהילה.

אחד משיאי הפרויקט יתרחש במהלך חג הסוכות כשתחת הכותרת: 'מקס וג'סי מארחים' יתקיימו במשך יומיים אירועים, פעולות אמנות וסדנאות, החל משעות אחה"צ ואל תוך הערב, במסגרתם יוצגו פרויקטים שונים המתקיימים בשכונה ומיועדים לתושביה, תושבי חולון והקהל הרחב.

אמנות דיגיטלית בשכונת ג'סי כהן

הייחוד של כל העשייה הזו הוא הפוקוס הניתן לתושבים, ההתייחסות לעולמם, לסיפור האישי והמשפחתי שלהם, לעבר אך גם להווה – תוך כוונה אמיתית להשפיע על העתיד, עתידם שלהם (שהוא למעשה עתידנו שלנו) – ביחד אתם.

את הפרויקט הייחודי הזה מוביל המרכז לאמנות דיגיטלית כשבראש כל מיזם עומד אמן או מספר אמנים הזוכים בהזדמנות יוצאת דופן לפגוש אנשים, תרבויות, סיפורים ועולמות, שככל הנראה בדרך אחרת לא היו פוגשים. אנשי השכונה מצידם נחשפים באופן בלתי אמצעי לתהליכי יצירה, כאשר הם גם ה"שחקנים" וגם "היוצרים". כל התופעה המיוחדת הזו יוצאת לפועל בזכות השימוש במדיה הדיגיטלית, בצילום, בהסרטה, בתיעוד ובתקשורת עכשווית. פרויקט ג'סי כהן הוא פרויקט של אמנות הפועלת מתוך תחושת אחריות ושותפות לחברה בה היא מתקיימת. הפרויקט מבקש לבחון כיצד אמנות ומוסד אמנות ציבורי יכולים להוות חלק משמעותי בתהליכים עירוניים, מהם התפקידים ותחומי האחריות של האמנות כשהיא באה לפעול בתוך שכונה, עיר וחברה.

זו הזדמנות יוצאת דופן למפגשים לגמרי לא שגרתיים, כמעט בלתי אפשריים בין אנשים, קהילות ומציאויות לכאורה כל כך רחוקות זו מזו, אך מסתבר שלא כל כך שונות.

זוהי גם הזדמנות לראות שילוב כוחות של מוסד אמנותי – המרכז לאמנות דיגיטלית, מרכז קהילתי ותיק הפועל שנים רבות בשכונה- מרכז לזרוס, מוסד חינוכי – בית הספר ויצמן, תנועת נוער – השומר הצעיר, העירייה וכמובן השחקנים הראשיים: התושבים והמבקרים הרבים שאנו מקווים שיבואו.

ג'סי מבשלת

'ג'סי מבשלת', 'סינגל קופי', 'ג'סיקום', 'זהות וזיהוי', 'סיפורי חיים', 'אל העולם הפיזיקלי ובחזרה'  ו'חיבוק תוף' – הם אחדים מהשמות מעוררי הדימיון ומקצת מהדברים הקסומים שניתן יהיה לפגוש ולחוות ביומיים הקרובים.

לכל המידע אודות כל הפעילויות והמופעים לחצו כאן.

אשמח אם תשתפו אותי בהתרשמויותיכם.

חלקת אלוהים קטנה – בשכונה

מצגת זאת דורשת JavaScript.

במסגרת חגיגות המאה להיווסדה של העיר תל אביב התפרסם לפני כשנתיים 'קול קורא' לתושבים לשכור חלקה לעיבוד, אחת מ- 90 חלקות בחווה החקלאית, אשר הוקצו לתושבים, ברוח חלוקת האדמות ההיסטורית שנעשתה בראשית ימי תל אביב, הלוא היא 'אחוזת בית'.

כששמעתי על כך קסם לי הרעיון שתהיה לי חלקת אדמה משלי, אותה אעבד, אשקה ואדשן ואזכה ליהנות מפירותיה. מייד הגשתי מועמדות ואף זכיתי בחלקה משלי.

כמו רבים, המבלים שעות רבות וארוכות במשרד עם האוויר הממוזג, האורות המלאכותיים ולחצי העבודה הבלתי פוסקים, חשתי כי ניתנת לי הזדמנות בלתי חוזרת לשוב לרגע אל המקורות, אל הילדות, עם החצר הירוקה והגינה הפורחת, שטיפח אבי, שהיה אגרונום, במושבה החקלאית בה גדלתי – מגדיאל אשר בשרון.

בקלות רבה הלכתי שבי אחר התמונה, אשר ציירתי בדמיוני, בה ראיתי כיצד אני ובני משפחתי, הבוגרים והצעירים, עובדים בצוותא עבודת כפיים, בריאה לגוף ולנפש, ומכניסים איכות חיים חדשה לחיינו כמשפחה.

גם בחולון, כעיר אשר הכריזה על עצמה "עיר בריאה ומקיימת" הולכת ומתרחבת לאחרונה ההתעניינות הציבורית בנושא הגינות הקהילתיות. מסתבר כי לאנשים, דווקא בחברה המודרנית, האורבאנית והוירטואלית של ימינו, יש צורך בחיבור לטבע, לקרקע, לממשי.

אז נכון ש"החווה" הוירטואלית בפייסבוק היא גם אופציה, אבל מי יכול להשוות זאת לניכוש עשבים בידיים חשופות, תוך מגע בבוץ רטוב, עם ריח של אדמה וצמחים, בתוספת קצת לכלוך, הרבה שמש וזיעה אמיתית שניגרת?!

ערוגות לתושב בקריית בן גוריון

במרכז הקהילתי בן גוריון בחולון, הפועל במסגרת רשת קהילה ופנאי, הקימו לאחרונה מתחם לטיפוח גינות משפחתיות. המתחם תוכנן במשותף על ידי תושבים, קבוצות נוער הפעילות במקום, צוות המרכז והאדריכל ואיש הסביבה תמיר ניר מקהילת "אחווה בכרם" שבירושלים.

 העירייה אף היא תרמה את חלקה ובנתה גדר, הניחה תשתיות מים והשקיה, וסיפקה את החומרים הדרושים להכנת הערוגות, כולל כעשרים ערוגות מושכרות לתושבים לעיבוד עצמי לפי המודל של "גינה לתושב" שקיים בערים אחרות, לצד איזורי מנוחה ושתילה קהילתיים, שיהוו מוקד מפגש לקבוצות חינוכיות, חוגי טבע וכיוצ"ב. בגינה נבנה מחסן מעץ ממוחזר לכלי העבודה ובעתיד יוצב קומפוסטר לאיסוף גזם שישמש לדשן. עוד מתוכננת במקום הקמתה של בריכת דגים. בקרוב אף יתקיימו שיעורים וסדנאות בגינה לתושבים.

המתחם זכה להצלחה רבה ורשימת ההמתנה כבר התמלאה. התושבים יכולים, תמורת סכום סמלי, לעבד את החלקות ולגדל פירות, ירקות ותבלינים לשימוש עצמי.

וכך דיווח מנהל המרכז הקהילתי במייל שהגיע אלי ממש בימים אלה:

"אתמול בשעות הערב קיימנו מפגש פתיחה עם כל הנרשמים לגינה הקהילתית. הזמנו אותם לספר על עצמם ומה מביא אותם לקחת חלק בפרויקט…:

היה שם סבא שהגיע כדי לעבוד את האדמה עם נכדתו

והיה שם שף צעיר שלמד בעבר במקווה ישראל ומתגעגע לעבודת אדמה

והיו שם כמה זוגות ששכרו ערוגה כדי לעבוד יחד- גם זוג צעיר אחד

ואבא צעיר שהגיע עם הבת שלו

וכמה גימלאיות שנגמר להן המקום בעציצים בבית…

פשוט אנשים מכל הגילאים עם אפיונים שונים ואהבה אחת.

היה ממש מקסים ומאוד מרגש לראות את זה".

גינון קהילתי בשכונת ג'סי כהן

ובמסגרת פרויקט גינון קהילתי, אשר הגתה ועיצבה אילת זהר, כחלק מפעילות המרכז לאמנות דיגיטלית, הוקם גן ייחודי בבית הספר ויצמן, שבשכונת ג'סי כהן, המשלב בין גינת נוי וגינה חקלאית. הרעיון הבסיסי נשען על תפיסה המבקשת לחבר בין מושגים אשר נתפסים כנפרדים כיום: חקלאות וגננות. בפרויקט מגדלים התושבים צמחים מקומיים לצד צמחיה שמקורה במחוזות תרבותיים וגיאוגרפים רחוקים, כמו אתיופיה, משם הגיעו עולים חדשים החיים בשכונה.

הגינה הוקמה על ידי אנשי מקצוע ועל ידי התלמידים והמורים, אשר יעבדו בה בצורה שוטפת. התלמידים יקבלו מידע והדרכה, יעבדו ויכירו צמחים, ירקות ופירות ממגוון ארצות המוצא של חבריהם. הגן ישמש גם להעלאת המודעות הסביבתית של תלמידי ביה"ס כולם.

אילת זהר היא אמנית וחוקרת אשר עוסקת בנושא הסביבה והשילוב בין גינון וחקלאות. הגן יהווה מחד אזור חקלאי לעבודה עיבוד וגידול ירקות בלב בית הספר, ובו זמנית הוא יהווה גם ריאה ירוקה, ויחיה את החצר. הגן כולו הוא אקולוגי-אורגני וביולוגי, ללא כל חומרים כימיים או ריסוסים, ונועד לייצר ירקות בעלי ערך תזונתי גבוה.

אני מברכת על יוזמות שכאלה וסבורה כי יש להמשיך ולעודד פרויקטים מסוג זה, להרחיבם לשטחי בתי ספר וחצרות, כולל בבנייני מגורים. הדבר תלוי ביוזמה וברצון של תושבים. אנו כעירייה נוכל לתת הדרכה, סיוע מסוים ותמיכה. קבוצות דיירים שיתארגנו ויביעו רצון לקדם יוזמות שכאלה – יקבלו מענה ועזרה.

ומה עלה בחלקת האלוהים הקטנה שלי? לאחר חודשים של עבודה מאומצת, ניכוש עשבים, קילטור, עידור ושתילה, הסתבר כי מדובר בהרבה מעבר לכמה עציצים במרפסת… ההתלהבות של בני המשפחה דעכה ואני מצאתי עצמי לבד בגינה.. ולצערי ויתרתי.

גינה קהילתית כרוכה במחויבות אמיתית, מאמץ וסבלנות, ולא מתאימה כנראה לכל אחד, אבל בעיני הסיפוק שווה את ההשקעה.

המוסד הציבורי – לא מה שחשבתם, חלק ב'

בפוסט הקודם סיפרתי איך המרכז הקהילתי הופך למקום 'מזמין' ופתוח המתאים את עצמו לצרכי הקהילה המגוונים והשונים. הפעם אני רוצה לספר על פעילות מקורית ויצירתית עם ערך מוסף חברתי כש"המוסד" הציבורי יוצא אל הקהילה ופועל כדי להשפיע על החיים בתוכה.

אני מאמינה כי אנו העוסקים בעשייה ציבורית צריכים לצאת אל הקהילה שלנו, לחוש את הדופק שלה ולמצוא את הכלים ליצור בה תהליכים חיוביים. משמעותי במיוחד הוא השינוי שבכוחנו לחולל באוכלוסיות מוחלשות.

בחולון, כעיר הנושאת את דגל התרבות לקחנו על עצמנו אתגר במסגרת המרכז לאמנות דיגיטלית. מדובר במרכז תרבות המהווה בית ליוצרים ואמנים בתחום אמנות מאוד חדשני, יש שיאמרו אפילו אליטיסטי. והנה, אנשי המרכז יוצאים אל רחובותיה וגניה הציבוריים של שכונת ג'סי כהן ומניעים בה תהליכים, רותמים ומשתפים תושבים – אשר מוצאים פתאום מקום, שבכלים המיוחדים שלו – מצליח להביא אותם לבטא את העדפותיהם המוסיקליות, תחביביהם המיוחדים, מנהגיהם ועוד.

פרויקט אדריכלות גסי כהןאחת מהפעילויות המרשימות שהתקיימו במסגרת הפרויקט היתה הקמת סטודיו לאדריכלות קהילתית, בו הכינו סטודנטים לאדריכלות תוכניות לעיצוב מחדש והרחבה של חמש דירות שיכון סטנדרטיות בשכונה. התוכניות נעשו תוך כדי עבודה משותפת עם הדיירים, חלקן תוך התחשבות בתקציב המוגבל שלהם.

במהלך הפרויקט הסטודנטים היו כפופים לרצונות ומאוויים של אנשים בשר ודם, לטוב ולרע. הם למדו שהמשפחה איתה הם עובדים אינה עשויה מקשה אחת והיו צריכים לגשר בין הרצונות השונים. רוב הסטודנטים נדרשו לעמוד בתקציב מוגבל שהוגדר להם מראש על ידי הדיירים, או לנסות להפחית את העלויות כמה שאפשר. הם היו צריכים להתחשב בחוקי התכנון והבניה ובמגבלות של המבנים עצמם, שרובם נבנו בבנייה טרומית.

תערוכה של התוצרים והתוכניות הוצגה לקהל הרחב בחלל תצוגה חדש שהוקם ממש בתוך המרכז המסחרי הוותיק של השכונה ונקרא "דיגיטלית- סניף ג'סי".

בסרטון המצורף ניתן לטעום על קצה המזלג מהעשייה הייחודית של המרכז לאמנות דיגיטלית בפרויקט גסי כהן. צפייה בסרטון משרה אופטימיות – שאכן כן – אמנות יכולה להשפיע, שהמגזר הציבורי יכול וצריך למצוא את הדרכים להתחבר לאוכלוסיה אותה הוא משרת ולגרום לה להפיק מעצמה את מה שיש בה ויקדם אותה.

פעילויות רבות בתחום הקהילה נעשות במוסדות עירוניים נוספים דוגמת מוזיאון הקריקטורה והקומיקס במתכונת ניידת: מוזיאון TAKE AWAY     מוזיאון הנודד אל בית הספר ואל הקהילה ומציע את החוויה לכל התלמידים בבית ספרם. פרויקט אחר עם אוריינטציה קהילתית המתקיים במוזיאון הקומיקס הינו הכשרת נערות במסגרת המחויבות האישית בתחום הקומיקס כדי שלאחר מכן הן תצאנה לשכונת גסי כהן ובמסגרת מתנ"ס לזרוס תדרכנה קורס קומיקס בהתנדבות. מהקורס ייהנו ילדים אשר באופן אחר כנראה לא היו נחשפים לתחום זה.

על שלושה דברים שיעשו את ההבדל

בימים אלה, ימי חשבון נפש ו'ספירות מלאי' למיניהן אני מביטה לאחור אל הדברים שקרו השנה והיתה לי הזכות לקחת חלק בהובלתם ובמימושם ובאמת "עשו את ההבדל".

ככל שאני מהרהרת בכך אני רואה לנגד עיני שלושה דברים מרכזיים, שהתרחשו והבשילו בשנה זו ועתידים לפי הבנתי לשנות את פניה של העיר חולון ואפילו לתרום לשינוי חברתי ותרבותי החורג מהגבולות המוניציפאליים בהם מתמקדת פעילותי המקצועית.

1. מוזיאון העיצוב של חולון

הדבר הראשון, אליו התייחסתי בפוסט קודם הוא פתיחתו של מוזיאון העיצוב חולון שמבטא אמירה תרבותית ומתן מעמד חדש לנושא העיצוב במדינת ישראל. כבר עתה ניתן לראות כיצד חולון ומדינת ישראל עלו על מפת העיצוב הבינלאומית. גל של מגזינים מקצועיים, מאמרים בעיתונות, ימי עיון ורעיונות ומיזמים בתחום העיצוב – נולדים כמעט מידי שבוע ושבוע. אין לי ספק כי פתיחת המוזיאון מסמנת ראשיתו של עידן חדש.

2. אזור התעשייה חולון

הדבר השני שקרה בחולון והינו חלק מתהליך ארוך ומייגע של שנים רבות הוא פתיחתו של שער חדש אל העיר וחיבור אזור התעשייה של חולון לרשת הכבישים המהירה- אל ציר 4. למהלך זה משמעויות עסקיות וכלכליות רבות משקל והמגזר היזמי אכן מגיב אל האפשרויות החדשות שנפתחות באזור התעשייה. אנו חשים בהתעוררות ומאמינים כי התנופה הכלכלית תבוא בעקבות זאת באופן שישנה לחלוטין את פני העיר והאזור.

3. שיתוף הציבור

והדבר האחרון הינו הליך חדש שהכנסנו בהתנהלות הארגונית והציבורית שלנו כעירייה – שיתוף ציבור בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות עירונית. לא עוד אנו הקובעים הבלעדיים של מדיניות, לא אנו בעלי המידע והידע והציבור הינו לקוח פאסיבי. מעתה הציבור נקרא באופן הדרגתי ומושכל לקחת חלק ולהשפיע על קביעת מדיניות עירונית בתחומים שונים.

כך לדוגמא אנו משתפים תושבים וסוחרים בשאלה באיזה אופן יש לשדרג את כיכר סירן הותיקה או מה צריכים להיות פניו של רחובה המרכזי של חולון רחוב סוקולוב שקצת סבל מדעיכה בשנים האחרונות או שאלה אחרת – חברתית קהילתית: כיצד מגבירים את תחושת המוגנות ומפחיתים תופעות של רעש וונדליזם באחת משכונות העיר.

קראנו לתושבים לבוא ולהשפיע והם הרימו את הכפפה. בכך למעשה הכנסנו שפה חדשה למערכת – שיתוף הציבור כתפישת עולם וכפרקטיקה היה לעובדה בעיריית חולון. גם בעניין זה כמו בנושאים אחרים בעבר אני גאה לומר שאנו חלוצים ואני בטוחה כי רבים ילכו בעקבותינו.

למדנו את הנושא באמצעות ארגון שתי"ל, תירגלנו, בחרנו נושאים להתמקד בהם, חיברנו לקבוצות עבודה בעלי תפקידים בכירים עם עובדים זוטרים, סמנכ"לים ומנהלי אגפים ומחלקות לצד עובדים מדרגים שונים המגלים עניין בתחום גם אם איננו עיסוקם הימיומי, וקראנו לציבור התושבים, שרוצים להשפיע ומוכנים להשקיע מזמנם – לבוא להיות שותפים לחשיבה, לדיון ולהחלטות.

אני מייחלת שאכן שלושה נושאים אלה יהוו פריצת דרך ונקודות מפנה לתועלת העיר חולון ותושביה. אני מאמינה כי בכך תרמנו משהו לחברה, לתרבות ולהוויה הישראלית.

שנה טובה ומוצלחת!