חינוך

'טיפּ' לטף – שם זמני

מרכז למידה ובילוי חדש לפעוטות עד גיל שלוש והוריהם ייפתח בקרוב בחולון – עיר הילדים

לא כל כך מזמן, כשאני וחברותי גידלנו את ילדינו, היינו אנו, האימהות הצעירות 'יורדות למטה', אל חצר הבניין או אל הגינה הציבורית ומוצאות שם זו את זו, משוחחות, מתייעצות, חולקות בקשיים ונעזרות אחת בשנייה. היה לנו גם את ספר ההדרכה המיתולוגי של ד"ר ספוק. בנוסף, המשפחה המורחבת, האימהות, הסבתות והדודות היו גם הן מקור לא אכזב לידע ולתמיכה.

כיום, אנשים ספונים יותר בבתיהם, פחות מכירים את שכניהם, לא תמיד גרים בקרבת ההורים, וגם הסבתות של היום הן בהרבה מקרים נשות קריירה עסוקות ופעילות…

מנגד אנו חיים בעידן של הצפת מידע. באתרי אינטרנט, בבלוגים, בפורומים ניתן למצוא עצות, חלקן מקצועיות, אחרות מבוססות על ניסיון אישי וכמספר המייעצים – כך גדל הבלבול. לא אחת חשים הורים טריים עוד יותר נבוכים לאור כל ההיצע הזה.

במסגרת שיתוף הציבור בתהליך ריענון החזון העירוני של חולון, וכן בקבוצות מיקוד עם צעירים ובהזדמנויות נוספות עלה באופן בולט צורך ורצון של הורים צעירים ליצור מקום מפגש חברתי, שיהווה גם מרכז העשרה להורים עצמם וייתן הזדמנות לבילוי מהנה ומפתח עם התינוקות והפעוטות. "במרכז כזה", ציינו הורים צעירים, "ניתן להיפגש ולהתלבט יחד עם אנשים בגילנו ובמצבנו בנושאי גידול הילדים, חינוכם, הקשיים והדילמות. באותה הזדמנות אם ניתן לקבל איזושהי הנחיה מקצועית, שעושה סדר בעולם של אתגרים חדשים – מה טוב".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

בחולון, עיר הילדים, שהינה גם 'עיר ההורים', השקענו מחשבה רבה במציאת מענים מתאימים לילדים. אולם, מזה זמן שחשנו שעדיין לא 'כיסינו' בצורה מיטבית את הגיל הכי צעיר – מלידה ועד גיל שנתיים-שלוש. יותר ויותר מחקרים מדגישים את החשיבות העצומה של ההתפתחות דווקא בגיל הצעיר הזה ואת ההשפעה הרבה שיש להשקעה בקטנטנים – על כל חייהם והתפתחותם.

כדי לתת מענה מקצועי בתחום זה, פניתי לפרופסור פנינה קליין, כלת פרס ישראל בתחום החינוך לגיל הרך, אשר פיתחה מודל הנותן מענה לשאלה: למה זקוקים ילדים בגיל הרך כדי להתפתח בצורה אופטימאלית? מודל זה מתייחס למרכיבים רגשיים והוראתיים באינטראקציה שבין המבוגרים לבין הילדים. המודל הוא מודל MISC שמטרתו ארוכת הטווח היא טיפוח ילד חכם ורגיש יותר More Intelligent and Sensitive (Socially Competent) Child. המטרה קצרת הטווח שמציב המודל היא לטפח במבוגרים, המתווכים את העולם הסובב את הילד, יכולת להיות רגישים ומותאמים אל הילדים שבטיפולם כדי שיוכלו לקדם את התפתחותם.

בימים אלה אנו מצויים בעיצומו של תהליך הקמתו של מרכז חדש לקטנטנים מגיל אפס ועד שלוש והוריהם, אשר בו ימצאו ההורים הצעירים "שותפים לגורל", צעירים כמותם, המתמודדים עם השמחה הגדולה והאושר של הולדת ילד לצד הקשיים והאתגרים הכרוכים בכך. שם יוכלו לבלות עם הקטנטנים וללמוד "כיצד עושים זאת טוב יתר".

הדמייה ממוחשבת של המרכז לגיל הרך - מתחם חנקין, חולון

המרכז החדש, שטרם מצאנו לו שם קולע ומוצלח (אם יש לכם רעיונות אתם מוזמנים להציע…) יקיים פעילויות מובנות וחופשיות, שתכליתן עידוד והעצמה של הורים לתינוקות ופעוטות ומתן מידע אמין, מבוסס מחקרית בנושאים הנוגעים להתפתחות הילד.

המרכז יאפשר להורים להבין את החשיבות העצומה של התנהגותם כהורים ואת פוטנציאל ההשפעה שלהם על התנהגות והתפתחות ילדם. הם יקבלו עידוד ותמיכה, אשר יאפשרו להם להירגע וליהנות מהאינטראקציה הטבעית, המתאימה ביותר להם ולילדם. הם ילמדו ל"קרוא" ולהבין את איתותי הילד, יפתחו רגישות והענות לצרכי הילד, תוך התאמה לצרכי ההורה, במסגרת תנאי חייו ותרבותו, ויבינו טוב יותר את המאפיינים החושיים וההתנהגותיים המולדים של הילד. וזה רק על קצה המזלג. כל זה יתרחש בסביבה, המעוצבת ומותאמת בצורה מיטבית לתפיסת העולם הפדגוגית ולמטרות המרכז, תוך שימוש בתפאורה, ריהוט, חפצים, משחקים ואמצעים אינטראקטיביים חדשניים, בטוחים ומרגיעים במיוחד.

זמן איכות כבר אמרנו?

יש למה לחכות!

תכנון ועיצוב המרכז – משרד ענת הרמן-וינציגסטר אדריכלות ועיצוב פנים.

מודעות פרסומת

העיר כסביבת למידה וכסוכן שינוי חינוכי

במניפסט החינוכי "משנים פרדיגמה – מאינטואיציה למדע" (2013) מפנה פרופ' דוד חן זרקור אל הגורמים למשבר החינוך בארץ ובעולם ומעלה מספר הצעות להחלת שינויים מרחיקי לכת הן בתפיסה והן במעשה. בין היתר מצביע פרופ' חן על הצורך במעבר מבית ספר (כמוסד המארגן את מקום וזמן הלמידה כיום) למערכת למידה (שהינה שותפות של המשפחה, בית הספר וסוכני ידע חברתיים). בית הספר, טוען פרופ' חן, הוא רק מרכיב אחד במערכת הלמידה, אשר פועל לצד הגורמים הנוספים: 'הבית', 'מרכזי התמחות ו'סוכני ידע שונים'.

בלשי עיצוב במוזיאון העיצוב חולון. צילום: מיכל בן צבי שפיגל

בלשי עיצוב במוזיאון העיצוב חולון. צילום: מיכל בן צבי שפיגל

לא במקרה הפך החינוך לאחד הנושאים המעוררים כיום דיון ציבורי סוער. הידע האנושי הולך ומתעצם בקצב מסחרחר, שלא דומה לשום דבר שהכרנו בעבר. אנו עומדים בפני אתגר לא פשוט כיצד להדביק את הפער בין יכולתו של הפרט להכיל ידע, להתחדש ולהתעדכן כל העת, לבין ידע עצום, המועבר באמצעים ההולכים ומתרבים, באופן מתסכל, שלא לומר מאיים על הפרט. אם תוסיפו לכך את השונות האישית והתרבותית, הנובעת מהבדלי רקע, משאבים, נגישות ואפשרויות – וכך אנו נותרים עם ציבור רחב למדי של 'בלתי מתאימים', בוגרי ופליטי מערכת החינוך, אשר לא יוכלו לעבור את משוכת "ההצלחה" וההכרה החברתית, דבר שיש לו משמעויות אדירות על החברה ועל עתידה.ולכן, בקרב אנשי חינוך ואקדמיה, כמו גם בציבור הרחב, מתבססת ההכרה כי שינוי הוא הכרחי. השאלה היא איזה שינוי ומהם הדברים הנכונים לעשות. מדי מספר שנים 'עולה לגדולה' תכנית, רפורמה, פתרון קסם כזה או אחר ונדמה כי אובדן הדרך נעשה רק חמור יותר.

השאלות והכיוונים המוצעים, ובעיקר החיפוש אחר תהליכי חינוך איכותיים, מעמיקים ומשמעותיים יותר, מעוררים בי לא אחת את התחושה כי באופן כמעט אינטואיטיבי הקדמנו בחולון את זמננו ו'זרענו את הזרעים' להפיכת העיר כולה למערכת חינוך אחת גדולה ומקיפה, ואת הסביבה הפיזית והתרבותית – הפכנו לסוכן שינוי בפועל.

חווייה ולמידה במוזיאון הילדים חולון. צילום: טל קירשנבאום

חווייה ולמידה במוזיאון הילדים חולון. צילום: טל קירשנבאום

למה הכוונה? כיום שומעים יותר ויותר את המושגים: 'למידה משמעותית', למידה חווייתית, למידה תוך שיתוף הפרט, למידה מתוך התנסות וחוויה בין אישית, ואני חייבת לומר כי כל המרכיבים הללו עמדו ביסוד המוסדות, שהקמנו כבר לפני עשר ועשרים שנה. נכון הוא שלא הגענו מהתיאוריה למעשה, אבל בדיעבד אפשר לומר שהמעשים שלנו משתלבים באופן כמעט מושלם בתיאוריה.אם ניקח לדוגמא את מוזיאון הילדים הישראלי, אותו הגינו כמעט לפני שני עשורים, מדובר לכאורה באתר בילוי והעשרה ומוקד עניין לילדים, אולם שלא במקרה נקרא מוזיאון. מדובר במקום האוצר בתוכו 'תצוגה' של ערכים, תפישות עולם, מחשבות אנושיות על טבע האדם ועל בני אדם כיצורים חברתיים. וכך הילד, אשר יוצא במהלך הביקור במוזיאון למסע בעקבות החייזרים למשל, למעשה יוצא למסע אל עצמו. הוא שואל את עצמו מי הוא ואיך הוא משתלב בסביבתו האנושית, בודק היכן עוברים גבולותיו שלו והיכן מתחיל האחר. הוא נפתח לחשיבה על ערכים כמו ערך האדם באשר הוא, קבלת השונה, שיתוף פעולה ועוד. ועל כן, מוזיאון הילדים הוא בעיני סמן, המשקף את הכיוון אליו פונה המערכת החברתית והחינוכית כיום.

יצירה ויצירתיות במוזיאון. צילום הדר קמחי

יצירה ויצירתיות במוזיאון. צילום: הדר קמחי

מוזיאון זה, ואלה שהוקמו בחולון בהמשך, מציעים לדור הצעיר חינוך במובן הכי מעמיק של המילה. הם חושפים את הילדים אל שלושת 'ענפי החינוך', המקנים לדור הצעיר את מה שפרופ' חן מכנה: מיטב הידע האנושי, מעין גרסה מודרנית של אפלטון שביקש להקנות לצעירים את האמת (מדע), את היופי (אמנות) ואת הצדק (מוסר).זה מתרחש במוזיאונים פתוחים, המהווים חלק בלתי נפרד מנופה של העיר, עם פיסול סביבתי בהשראת ספרות ילדים קלאסית שב'גני הסיפור' של חולון, וכמובן גם בתוך מבני הציבור והתרבות כמו למשל מוזיאון הקומיקס, מוזיאון העיצוב, המרכז לתיאטרון בובות או המרכז לאמנות דיגיטלית. בכל האתרים הללו המבקר הצעיר עובר תהליך חינוכי הכולל קבלת מידע, שאלת שאלות, התלבטות, התנסות, כולל בידיו שלו, חשיבה וגילוי ועוד. כמובןמבלי שנקרא לכך למידה. וזו הרי הלמידה היעילה ביותר. המוזיאונים ומרכזי התרבות הינם סוכני שינוי חינוכיים מובהקים, אשר לדעתי יותר ויותר ימצאו עצמם מהדקים את החיבור שלהם לקהילה ולחברה בה הם פועלים, אם זה במסגרת פעילות חינוכית פורמלית הקיימת כבר כיום עם מערכת החינוך הפורמלי ואם זה בקשר ישיר מול צרכני התרבות והידע, באמצעות הפלטפורמות האינטרנטיות, שזה להבנתי רק ילך ויתרחב.

תיאטרון בובות

אפיה? כימיה? אמנות? הכל ועוד במרכז לתיאטרון בובות חולון.

יתרונה של עיר כמו חולון הוא ביכולתה להפוך אתרים כאלה לחלק בלתי נפרד מהתהליך החינוכי הכולל. יש בהם את משאבי הידע האנושי, הם במהותם ספקי חוויה משמעותית אישית וגם מזמנים חוויה חברתית משותפת. ולכן כשהגדרנו מחדש את החזון העירוני של 'חולון – עיר הילדים', זכה נושא החינוך לכותרת: חינוך – כי כל ילדה וילד חשובים. ובטקסט החזון, אותו גיבשנו וחידשנו לאחרונה בשיתוף הציבור הרחב, הגדרנו גם מי אנחנו ולאן אנו שואפים. וכך כתבנו: "חולון הינה מרחב חינוך ולמידה אחד כולל, בו נרתמים כל גורמי החינוך, התרבות, ההעשרה והפנאי לטיפוח הילד ולהפיכתו לבוגר משכיל, נאור, ערכי, תורם לחברה, לקהילה ולמדינה, הממצה את מלוא יכולותיו, כישוריו האישיים, הייחודיים והחברתיים ומגיע להישגים ולמצוינות אישית". דומני כי בדיוק לכך מכוונים אלה המבקשים להוביל את החינוך במדינה אל דרך חדשה.

מתסכול להצלחה: איך להיות הורים מוצלחים יותר לילדים לקויי למידה

הורים לומדים

תם החופש הגדול ושנת הלימודים החדשה יצאה לדרך. ריח של רעננות סתווית באוויר ורבים מאיתנו, הורים וילדים, מבטיחים לעצמנו כי דף חדש נפתח והפעם הכל ילך טוב יותר. החומר יועתק במלואו מהלוח והמחברות תהינה מסודרות ויפות, שיעורי הבית יוכנו במועד, הלמידה למבחנים תהיה יעילה והציונים יהיו בהתאם, ובכלל –  עם מעט השקעה שלנו כהורים ועוד קצת מאמץ של הילדים – הכל יהיה טוב יותר השנה. המורה תהיה מרוצה, ההורים ישבעו נחת והילדים יהיו מאושרים.

אלא שכמו שידור חוזר של סרט ישן ולאו דווקא מלבב, די מהר עתידים רבים מההורים ומהילדים להתאכזב ולאכזב, לחוש תסכול ולא לחוות את ההצלחה המיוחלת, כפי שציפו וכל כך קיוו.
והסיבה כיום ברורה מאי פעם: רבים מהילדים סובלים מלקויות למידה, שלא נובעות מהעדר מוטיבציה, מעצלנות כרונית, כמו שנהגו לחשוב פעם, או מרצון בלתי נשלט להטריף את הוריהם…
ילדים אלה מתמודדים עם קושי שככל הנראה נולדו עמו (שלא לומר ירשו אותו כחוק מהוריהם וסביהם…) ולנו כהורים כדאי להבין במה המדובר, מה המשמעויות ובעיקר – איך עוזרים לילדים הללו להתמודד עם הקושי, לעקוף אותו אם צריך, ולמצות את היכולות, שבהרבה מקרים הן לא פחותות, ואף עולות על יכולות של הילדים "הרגילים", אלו שלמערכת כל כך קל לחבב….

בחולון הגדרנו כמשימה עירונית את הצורך למצות מכל ילד את המקסימום, והמערכת, על אף מגבלות ידועות, מצאה שורה של דרכים לאתר את הבעיות למשל באמצעות המאו"ר – מרכז האבחון העירוני או הפעלת כתות מיוחדות, קטנות יותר ואינטימיות – המאפשרות לתלמידי על יסודי להגיע לזכאות לבגרות, ועוד.

אבל אנו לא מסתפקים בכך. אנו סבורים כי ההורים ממלאים תפקיד מהותי בפאזל הזה, ודווקא ציבור ההורים הוא אולי הוא "המוזנח" מכל. פעמים רבות חסר לו הידע, אין כל כך את מי לשאול, וגם לא תמיד נעים להתייעץ, ובכלל להכיר בכך שיש לילד וגם לך – קושי או בעיה – לא תמיד פשוט.

ועל כן החלטנו כי במסגרת טיפוח קהילת ההורים של חולון נציע להורים ללמוד ולהבין את סוגיית לקויות הלמידה קצת יותר לעומק ובעיקר כיצד ניתן לצמוח מהתסכול ומהקושי אל ההצלחה והסיפוק.

קהילת "הורים עושים ח.י.ל" בשיתוף מנהל החינוך, המאו"ר, בית העולה וועד הורים עירוני, פותחת בימים אלה ממש  בסדרת מפגשים ייחודית, המיועדת להורים לילדים ומתבגרים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.

סדרת המפגשים תיפתח במפגש פתיחה חגיגי ובו פאנל של כל הגורמים המקצועיים, העוסקים בתחום בעיר, ובהמשך ייערכו  4 מפגשים נוספים בהם יידונו אספקטים שונים של הלקות.

מטרת הפרויקט לתת מענה והתייחסות לבלבול ולעיתים אף לתסכול שחווים ההורים, ולאפשר להם להתמודד ואף לתרום להצלחתו של ילדם ולתחושת הסיפוק וההנאה שלהם כהורים.

הפרויקט מהווה נדבך נוסף בתהליכי גיבוש והפעלה של קהילת הורים מעורבת ופעילה אשר מאפשרת להורים להבין וללמוד את התפקיד ההורי, לתרום ולהיות משמעותיים.

שימו לב וידעו את מכריכם וכל מי שיכול להתעניין בנושא כי ב- 28 באוקטובר ייערך פאנל עירוני מקצועי אליו מוזמנים ההורים ואף יכולים לשלוח שאלות מראש למייל: panel.holon@gmail.com

בהמשך תתקיים סדרת מפגשים, אשר תעסוק בשלל נושאים מעשיים כגון: אסטרטגיות ומיומנויות למידה וכלים מעשיים להורים, אפיוני תופעות הפרעת קשב וריכוז – יתרונות וטיפים להתמודדות, השלכות רגשיות וחברתיות של הלקויות וזכויות פורמאליות ובלתי פורמאליות של לקויי למידה.

לכל המידע אודות מועדי המפגשים, הנושאים שיועלו בהם ועוד.

אשמח לשמוע על תחושותיכם והתנסויות שחוויתם בתחום זה.

שנת לימודים מוצלחת וחג סוכות שמח.