ישיבות

חלון הזמן שלי – ושלכם (מאמר פתיחה)

בעבודה השוטפת שלי מדי יום אני מוצאת את עצמי כבולה למסגרות מחייבות, החל מסדר יום לחוץ בעבודה וכלה בשורה של מטלות ומחויבויות הקשורות לניהול הבית על כל המשתמע מכך.

המידע הזורם אלי כל העת רחב כל כך בהיקפו, כמעט אין סופי ואמצעי התקשורת, אשר השתכללו ורבו, הופכים אותי "למשועבדת". חייבים לענות למיילים, לקרוא את כל הפניות המגיעות מידי יום בדואר, ומה לגבי כל הישיבות וכל הסיכומים הרבים של אותן הישיבות והרי בעקבות כל אלה צריכות להיות גם תוצאות מעשיות??!!

ומתי חושבים ? מתי נשאר זמן להיות עם עצמך בהרהורים על נושא זה או אחר? אין זמן, אין זמן, אז אולי הבלוג, שלכאורה הוא מחויבות "בולעת זמן" נוספת –  יהווה דווקא חלון זמן "משוריין", אשר יאפשר לי לחשוב ואף להעלות את הרעיונות והמחשבות על הכתב. אולי באמצעות הבלוג אצליח לשתף אנשים נוספים בסוגיות מקצועיות וכלליות המעסיקות אותי. מן הסתם יהיו אלה עניינים הנוגעים לניהול בכלל, במגזר הציבורי והמוניציפאלי בפרט, בהוויה העירונית ובעולמי שלי בתוך כל אלה.

בעידן כל כך אינטנסיבי, צעיר, דינמי ומשתנה – הרי חייבים להיות חלק מהתהליכים המתרחשים סביבנו, להביע ולהשפיע בכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו – אבל כל זאת  מתוך תקווה שלא להשתעבד, לא לשכוח את המציאות האנושית והטבעית  – אותו עולם אמיתי שבו אנו חיים "באמת". השילוב הזה יהיה האתגר שאני מבקשת להציב לעצמי.

מודעות פרסומת