מוסיקה

להיות ישראליים

חולון מובילה ומטפחת תרבות ישראלית – עיצוב וזמר בשבוע אחד

מתוך התערוכות בגלריות העירוניות בחולון: דן רייזינגר, כרזה ל iscar

מתוך התערוכות בגלריות העירוניות בחולון: דן רייזינגר, כרזה ל iscar

בעולם גלובלי בו מתקצרים המרחקים ו'קהילה' היא מושג וירטואלי נטול גבולות גיאוגרפיים, עולה לא אחת שאלת הייחודיות והשוני, מי אנו לעומת אחרים? מהי תרומתנו הייחודית לתרבות האנושית והאם בכלל חשוב לפתח זהות והזדהות עם התרבות המקומית ועם הקהילה בה אנו חיים – בארץ, בעיר, בשכונה.
מסתבר כי על אף, ולמרות היותו של העולם בהרבה מובנים 'כפר גלובאלי אחד גדול', הרי שבני אדם אינם יצורים דיגיטליים, ועל כן, יותר ויותר מדברים כיום הן על מגע וקשר אנושי והן על חשיבותו של 'המקומי', 'הלוקאלי', המשתלב אמנם בגלובלי, אך גם שונה ממנו.
'גלוקליזציה' קוראים לתהליך הדו-כיווני הזה של השפעה הדדית של תרבות, סמלים ומושגים גלובליים ולוקאליים – אלה על אלה. ואנו, החשופים לעולם במהירות ובעוצמה שלא היתה בעבר, צריכים לשאול את עצמינו מה המשמעות של הישראליות שלנו בעולם תרבותי בינלאומי וגלובלי.
אני סבורה כי אין לנו זכות קיום ולא נוכל לשרוד רעיונית ומעשית כחברה, ללא פיתוח והעצמת היצירה הייחודית והתרבות הישראלית, אף שבהחלט נותרת רלבנטית השאלה: מהי תרבות זאת.

בחול המועד פסח ייערכו בחולון שני אירועים שלכאורה אין ביניהם קשר, אך למעשה קיים ביניהם חוט מקשר מאוד ברור.

משתתפי 'ימי זמר' 2012. צילום: יוסי צבקר

משתתפי 'ימי זמר' 2012. צילום: יוסי צבקר

האירוע הוותיק מבין השניים הוא פסטיבל "ימי זמר" בתיאטרון חולון, הפסטיבל הגדול ביותר לזמר עברי בישראל, שיציין השנה 17 שנים להיווסדו. בכל שנות קיומו של הפסטיבל ראינו לעצמינו כמשימה חשובה להביא לידי ביטוי את הזמר הישראלי האותנטי, על גווניו וסוגיו, כפי שנוצר במשך עשרות שנים ומהווה את פסקול חיינו כאן.
וכך, מידי שנה מציע הפסטיבל שורה של מופעי בכורה, הרכבים חד-פעמיים של יוצרים, מבצעים ולהקות, אשר משלבים כוחות וביחד מציעים לנו משהו מקורי, רענן וסוחף. קהל רחב ונאמן פוקד את הפסטיבל ובכל שנה מצטרפים לצופים הוותיקים – בני ובנות הדור הצעיר, שחלקם נחשפים לראשונה למוסיקה ישראלית, שלעתים הקדימה את דורם בשנים רבות. ההתחברות של הצעירים לפסטיבל משאירה אותו רלבנטי וחשוב ככלי לשימור תרבות הזמר הישראלית, תוך יציקת תכנים חדשים ומרעננים.

סטודיו רדיש בשיתוף עודד פרידלנד. צילום: דן לב. Corkers, 2012

סטודיו רדיש בשיתוף עודד פרידלנד. צילום: דן לב. Corkers, 2012

ולצד האירוע הוותיק, נקיים השנה בפעם השנייה את 'שבוע העיצוב', כחלק מהשליחות שלקחנו על עצמינו לקדם ולהוביל את תחום העיצוב בישראל.
במוזיאון העיצוב תיפתח התערוכה "מעצבים פלוס עשר" בהשתתפות 41 מעצבים ישראליים מתחומי הטקסטיל, האופנה, העיצוב התעשייתי, הצורפות, התקשורת החזותית והעיצוב הדיגיטלי. בגלריות העירוניות תוצגנה 6 תערוכות עיצוב המביאות לידי ביטוי את עבודתם של מעצבים וותיקים מאוד לצד צעירים.

יעל פרידמן, One Meter , 2000, צילום: ניר פרידמן

יעל פרידמן | צילום: ניר פרידמן
One Meter (approx), 2009

'מפגש פסגה' מיוחד ייערך בהשתתפות 15 מנהלי שבועות עיצוב בינלאומיים, שיפגשו מעצבים ישראליים וייחשפו לעבודותיהם. וברחבת המדיטק יופעל מתחם פתוח עם פעילויות עיצוב לקהל הרחב, ללא תשלום ובאווירה נעימה ויצירתית.
אין לי ספק כי פעילות מסוג זה מעבירה מסר: יש כאן עשייה ייחודית, שווה להיחשף אליה, כדאי לשאוב השראה ויש בכך גם תועלת. בשבוע מסוג זה אנו למעשה מציעים לאמץ את העיצוב כצורת חשיבה וכהתנהלות, כדרך חיים ליחיד ולכלל.
ואם מנסים לפצח את חידת הישראליות – נראה לי כי יצירתיות וחדשנות, פיתרונות חכמים, מקוריות וחשיבה 'מחוץ לקופסה' – אלו הדברים בהם תמיד הצטיינו ואלה היתרונות שיאפשרו לנו להתחרות ולהצליח בעולם של תרבות וכלכלה גלובלית, המספקת כח עבודה זול.
בזמר העברי כמו גם בעיצוב הישראלי – יש לנו במה להתגאות. זה טוב וראוי – וזה שלנו!

מודעות פרסומת

מוסיקה ככלי טיפולי

המוסיקה היא אמצעי חיבור ותקשורת, המאפשר ליחיד שפה שאינה רק וורבלית

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אחד הדברים שעמדו לנגד עיני עוד בראשית תהליך התוויית חזון 'עיר הילדים' בחולון – היה הרצון להגיע אל כל הילדים, גם אל אותם ילדים שמפאת תכונותיהם, יכולותיהם, הקשיים שלהם – הם כאילו מציבים חומה בינם לבין הסביבה, מסתגרים ולא מצליחים להגיע למימוש כישרונותיהם ויכולותיהם.

פעמים רבות מדובר בילדים מאוד נבונים, בעלי כישורים ייחודיים ופוטנציאל אדיר – שאיכשהו הוריהם נאלצים לשמוע שוב ושוב שזהו "פוטנציאל בלתי ממומש".

בין הדברים שמאוד רציתי לקדם היה השימוש במוסיקה ככלי, כדרך, כאמצעי – להגיע אל אותם ילדים ולאפשר להם לפרוח. חשתי (וחוויתי זאת באופן אישי במהלך חיי) כי המוסיקה היא אמצעי חיבור ותקשורת, המאפשר ליחיד שפה שאינה רק וורבלית.

ילדים רבים הינם בעלי כישורים רבים ומגוונים שאינם מוצאים דרך לביטוי אישי כיוון שהם נדרשים לתפקד אך ורק בעולם של מושגים וידע אינפורמטיבי. הנגינה פותחת עבור כל העוסק בה אפשרות לביטוי אחר. עצם העיסוק במוסיקה הינו טיפולי בפני עצמו.

בחולון אנו מפעילים את מרכז שטיינברג – במה למוסיקה חיה. לשם מגיע כל ילד אשר מעוניין לנגן – לפגישת ייעוץ,  ודרך שיחה ומגוון  תרגילים ושאלות – ניתן לו כיוון בבחירת הכלי. החיבור לכלי הינו חשוב ביותר, כמו בבחירת חבר לחיים.  בהמשך, מקבל כל ילד באופן פרטני את שיעור הנגינה. שבו נפתח פתח אל עולם הרגש.

לאחר כשנה, בה לומד הנגן את יסודות הנגינה, הוא מצטרף לקבוצת נגינה. העשייה בקבוצות הנגינה מאפשרת התנסות בחוויית שיתוף, הקשבה, ביטוי אישי בתוך קבוצה ועוד.

זאת ועוד, יש לנו בעיר חמישה בתי ספר מוסיקליים, אשר בחרו בתחום זה במסגרת בחירת ייחודיות בית ספרית. בבתי ספר אלה הצוות בונה את תוכנית הלימודים במוסיקה באופן שבכל שכבה ניתנת לילדים הזדמנות להתנסות בכלי נגינה כמו חלילית, מנדולינה וכלי נשיפה. בכתות ה-ו הילדים המוכשרים מוזמנים לקחת חלק בלימודי שירה ולהשתתף בתזמורות ובמקהלות. התוכנית המיוחדת הינה פרי שיתוף פעולה של משרד החינוך, העירייה ובתי הספר, וללא ספק היא מטפחת את כישרונות הילדים ומעודדת הקשבה, סובלנות, ביטוי אישי וכבוד הדדי.

לסיכום, המוסיקה היא כעין חומר, חומר ייחודי עם סגולות המאפשרות לאנשים עם מגוון צרכים, יכולות, קשיים ויתרונות להביא את עצמם לידי ביטוי – והרי כל אחד מאיתנו שואף להביא את עצמו לידי ביטוי… נסו זאת במוסיקה.

(במצגת המצורפת: בית ספר בן צבי – בית ספר מנגן)

בית ספר בן צבי – בית ספר מנגן