מיתוג חולון

כיכר העיר העתידית: התרחשות אמיתית במציאות וירטואלית

לפני זמן מה קיבלתי פנייה מילדה תושבת חולון שבה היא סיפרה כי בשעות הפנאי שלה היא וחבריה כמעט שאינם יוצאים מהבית, הם מתכתבים בפייסבוק ובווטסאפ וממשיכים ועושים זאת גם כאשר הם מתראים זה עם זה פנים אל פנים. ההורים שלה, כתבה הילדה, דווקא לוחצים עליה שתצא קצת החוצה לשחק בחוץ, כמו שהם עשו פעם, אבל בחוץ אין מה לעשות. "אולי אתם שם בעירייה" היא ביקשה, "תחשבו מה לעשות כדי שנוכל לשחק גם בחוץ בדברים שמעניינים אותנו?"

פניה זו ופניות דומות חיזקו בי את התחושה והמחשבה שקיימות אצלי כבר זמן רב: העולם הוירטואלי איננו יכול להיות האופציה היחידה. אנשים, גם בתקופתנו הדיגיטלית, מחפשים קשר חברתי, כמהים למפגשים בלתי אמצעיים פנים אל פנים. לאחרונה התפרסם מחקר על החשיבות הרבה של קשרים חברתיים בשימור היכולות השכליות והזיכרון של בני הגיל השלישי. ואם חברותיות ואינטראקציה אנושית כה מועילה למבוגרים, הרי ברור שהיא חיונית לילדים, הנמצאים בתקופת התפתחות ועיצוב גופני ואישיותי. הישיבה הממושכת מול מסכים היא ללא ספק אחר הגורמים התורמים לתופעה המדאיגה של משקל היתר כבר בגיל הצעיר.

מחקר אמריקאי בדק ומצא כי במאה ה- 19 היו מוכרים בארצות הברית כ- 200 משחקי חוץ חברתיים. מכל אלה נותרו כיום במקרה הטוב 30 משחקים מזוהים בלבד. את האחרים איש כבר אינו מכיר. היתרון של משחקי-חוץ הוא בתרומתם לפיתוח כישורים חברתיים, תכונות כמו כושר מנהיגות, מיומנויות של שיתוף פעולה, הפנמת כללים וחוקים וכמובן גם תנועה וכושר גופני.

'משחקי ילדים', פיטר ברויגל האב. 1560

'משחקי ילדים', פיטר ברויגל האב. 1560

אני סבורה שקצת כמו בציור המפורסם של ברוייגל "משחקי ילדות" – יש ערך בהחזרת הכיכרות לבני האדם בכלל ולילדים בפרט. לדעתי אפשר לעשות זאת בשילוב של אמצעים טכנולוגיים חדישים, העומדים כיום לרשותנו ו"מדברים" בשפתם וברוחם של הילדים היום.

אני רואה לנגד עיני כיכר, למשל כיכר המדיטק שלנו בחולון, אשר במשך כל שעות היום פעילה. היא משנה פניה על פי האוכלוסיות המבלות בה.

כך לדוגמא בשעות הבוקר מוקרנות על משטח האבן צורות וברקע נשמעת מוסיקה (אולי רק באוזניות המחוברות למכשירי טלפון או אייפד) ומדריך וירטואלי מעביר שיעור כושר גופני לאזרחים הוותיקים. בשעה אחרת של היממה, למשל בשעת בוקר מאוחרת, רצפת הכיכר הופכת ללוח שחמט ענק ופנסיונרים נפגשים כדי לבלות יחד במשחק חשיבה מאתגר זה. אחר הצהרים יכולה הכיכר ללבוש צבעים ססגוניים כשהורים עם ילדים יחסית צעירים נפגשים ומבלים יחד במשחקים שמתאימים לגיל. וכמובן הערב יכול להפוך לשעתם של בני הנוער והצעירים עם מסיבת דיסקו מנצנצת. בין יתר היתרונות שחשבתי עליהם הוא לאפשר ל"שחקנים" עצמם לבחור ולהפעיל, אולי באמצעות המכשירים הסלולריים, משחקים ופעילויות על פי רצונם, למשל בחלק מסוים מהשטח. אנשים נוספים יוכלו לראות ולהשתתף. והנה נוצר מפגש, יש חיבור שיכול להוביל לקשר.

כנס ערים חכמות ברצלונה 2014

בעיקרון מדובר בטכנולוגיה שכבר קיימת, האתגר הוא למצוא את היישום הנכון והמתאים לצרכים. מדובר כמובן בשלב קונספטואלי ובוודאי נדרש לשם כך מי שירים את הכפפה הטכנולוגית והעסקית-יזמית, אבל לפי דעתי זהו מקרה בו ניתן לנצל את הטכנולוגיה, שלכאורה יצרה ריחוק בין אנשים, לקידומו של תהליך הפוך של חיבור בין תושבים וחיזוק הקהילה, תוך הפחת חיים חדשים בכיכר העירונית ובמרחב הציבורי שהיא מספקת.

מה דעתכם?

מודעות פרסומת

מוזיאון העיצוב חולון – כך זה התחיל

כשאנו שומעים כי מגזין תיירות חשוב בעולם כולל את מוזיאון העיצוב חולון ברשימת "עשרת האתרים שעליך לראות בטרם תמות" וכתבי עת בעלי שם עולמי ממליצים למטיילים בעולם בכלל ולאלה המתעניינים בתחום העיצוב בפרט – שלא לפסוח על המוזיאון המוגדר כאחד מאטרקציות האדריכלות החשובות בתבל – כדאי להיזכר איך הכל החל.

כבר בשנת 2002 הגעתי למסקנה כי מוזיאון לעיצוב, אשר כמוהו אין רבים בעולם וכמובן שלא בישראל – יעניק מימד נוסף  לתדמיתה  החיובית של העיר חולון.

הובילו לכך שלושה דברים שקרו אז:

1. משרד המסחר והתעשייה פנה אליי בהצעה לבניית תוכנית לשיתוף פעולה בין מעצבים לתעשייה, ראשית מכיוון שראה את הפוטנציאל הגלום באיזור התעשייה בחולון שהוא מהגדולים בארץ ושנית משום שראה את העתיד של הייצוא התעשייתי בישראל  בהתמקדות בנושא העיצוב. סברתי כי  חשוב שאנחנו נהיה המובילים ונקים מרכז אשר ישרת את התעשיינים והמעצבים כאחד.

2. כחברה בוועד המנהל של המכון הטכנולוגי בחולון H.I.T  ראיתי את הגידול במספר הסטודנטים ובביקוש למגמות העיצוב ואת הקושי הרב של הבוגרים להשתלב בעבודה בתחומים אלה.

3. בנוסף חולון 'עיר הילדים'  היתה (ועודנה) מעוניינת למצוא דרכים אשר יעשירו את 'ארגז הכלים העירוני' המוצע לילדים. עיצוב היא שפה המוכרת לילדים למשל מעולם הצעצועים. ידוע כי שפת העיצוב מאפשרת להם לפתח את כישורי האוריינות, את התקשורת ואת היכולת להתנהג ולבחור נכון.

בשלב הראשון הקמנו את המרכז לעיצוב שכלל ספרית חומרים לעיצוב, אתר אינטרנט עם כל החידושים והמידע הנדרש למעצבים וכן ארגנו ימי עיון וכנסים בנושא עיצוב. רק לאחר פעילות שנמשכה כשלוש שנים קם המוזיאון לעיצוב אשר מאגד בתוכו את כל הפעילות הקודמת בנוסף לפעילות המוזיאלית המקובלת ובכלל זה תערוכות, סדנאות, סיורים ומפגשים עם מעצבים בינלאומיים, הפקת קטלוגים, בניית אוסף ועוד…

כיום – מספר חודשים בלבד מאז פתיחתו של המוזיאון ולאחר שתי תערוכות ותערוכה שלישית הנפתחת בימים אלה – אנו עדים לעניין עצום, אשר גדל והולך – בתחום זה. המוזיאון זוכה לתהודה אדירה בעולם וחולון יוצאת נשכרת. קהלים מגוונים מגיעים לבקר: בוגרים, צעירים וילדים. לנו חשוב מאוד להגיע אל הדור הצעיר, למשפחות, לקבוצות מאורגנות ממערכת החינוך.

המוזיאון מציע חוויה ולמידה מתוך התנסות. אנו נמשיך ונפתח למידה חווייתית ומרגשת מתוך מעורבות רגשית. אנו מקווים כי נצליח לפתח את חושיו של המבקר הצעיר, את יכולותיו האינטלקטואליות לתועלת ולהנאה בהווה ובעתיד.

אני מאחלת לכם ולנו שנה מצוינת של המשך עשייה והתפתחות עירונית!