השליחות הסתיימה. הדרך נמשכת

"אנחנו יוצרים את ההיסטוריה של עצמנו בעולם הזה. אנחנו מודדים אושר וסבל, הצלחה וכישלון, על פי ציפיותינו ועל פי אמות המידה שלנו. מעולם לא חשתי ש'הגעתי'. אני יודע שהמטרות החשובות באמת בחיים לעולם אינן מושגות במלואן. הניסיון לחתור אליהן הוא המסע" (מורטון ל. מנדל)

חנוכת גן סיפור הצל של יואב. צילום: אלי נאמן

בימים אלה מגיעות לסיומן כ- 34 שנות עבודתי בעיריית חולון, מתוכן כמעט 24 שנים בתפקיד מנכ"לית העירייה ו- 22 שנים כמנהלת אגף תרבות ויו"ר ועדת אמנות. היו אלה שנים משמעותיות, מספקות ומאתגרות, שנים שעיצבו אותי, השפיעו על מי שאני, שנים בהן היתה לי הזכות להיות חלק מעירייה מובילה ומצוות גדול של אנשים ונשים איכותיים, אשר כולם ביחד הטביעו חותם על העיר חולון.

מעולם לא היה זה עבורי 'עוד תפקיד', ראיתי בכך שליחות ולאורך כל הדרך שאלתי את עצמי מה עוד ניתן לעשות למען העיר ותושביה ולמען העובדים, היכן אפשר לשפר ולהשתפר.

ביום הראשון ללימודים בגולדק מדיטק

לנגד עיניי עמדו הילדים, הדור הצעיר הגדל בחולון. יאנוש קורצאק מצוטט כמי שאמר: "אין ילדים שאין בהם כישרון, אלא שהכישרון – כמה וכמה דרכים ופתחים לו: יד, אוזן, עין… תנו להם תנאים למען יגדלו טובים יותר, למען יגדלו להיות מבוגרים שיביאו עמם עתיד טוב יותר לעולם".

צעד אחר צעד, יצקנו תשתית כדי לתת לילדי חולון ולילדי ישראל את האפשרות להתפתח ולצמוח. שאפנו להעניק חינוך במובן הרחב ביותר של המילה, בסיס עליו יצמחו הילדים לאזרחים בוגרים צמאי דעת, חושבים וסקרנים. היינו חלוצים בגישתנו זו. בנחישות ובעקביות הפכנו את חולון לעיר שטוב לגדול בה וחייבים לבקר בה. בהמשך גם מיצבנו ומיתגנו את העשייה בתודעה הציבורית תחת המותג 'עיר הילדים', שכולם מכירים ומוקירים.

כבר בראשית הדרך חוללנו מהפך בבתי הספר והגנים, חידשנו ובנינו מוסדות חינוך בסטנדרטים גבוהים מהמקובל, הדגשנו את ההיבטים האסתטיים כי האמנו במתן תנאים היוצרים אווירת למידה. בשים אלה נבנו בתי ספר חדשים ומאות גני ילדים חדשים ובנוסף שודרגו הגנים הוותיקים. הבנו את החשיבות של התכנים והפדגוגיה ויצאנו ביוזמות כמו בתי ספר מנגנים, תכניות מוסיקה, אמנות ומדע בגני ילדים ועוד. היינו חלוצים בהבנה שבעידן הנוכחי 'למידה משמעותית' היא קריטית והכשרנו את כל מנהלי בתי הספר לשיטת לימוד באמצעות פרוייקטים (PBL) אותה חוו באופן אישי בסן דייגו וכיום מיישמים במוסדות החינוך בחולון. הבנו שלימוד איננו יותר באמצעות חומרי לימוד כתובים והפכנו את חולון לעיר שהיא בית ספר אחד גדול (School In The City).

כשאני מביטה על העשייה הרבה בעיר ועל כמה מהמקומות המזוהים ביותר עם חולון אני חשה סיפוק רב. מוזיאון הילדים המצליח, שהוקם ביוזמתי, הלך והתרחב ועוסק בין היתר בקבלת האחר, מקרב את הציבור בכלל ואת הילדים בפרט לעולמם של עיוורים, חירשים וזקנים. המדיטק, מתחם תרבות מעורר השראה עם ספרייה מפוארת המביאה אליה בכל ימות השבוע קהל עצום של צעירים, מבוגרים, ילדים ואזרחים וותיקים, תיאטרון לילדים ונוער שהוא בעיני 'שמורת טבע תרבותית', בו הצגות איכות מפגישות את הילדים עם רעיונות, מחשבות וערכים, סינמטק בו לומדים תלמידי העיר כל כך הרבה דברים חשובים, באמצעות עולם היצירה הקולנועי.

מוזיאון הקומיקס והקריקטורות הייחודי מציע עולם מקסים ומרתק, מרכז תיאטרון הבובות עושה עבודה חינוכית מדהימה, תוך למידה משמעותית המממשת את תפיסת 'העיר כמרחב ידע וחינוך' – בית ספר אחד גדול ומלא אפשרויות. מוזיאון העיצוב, אשר הוקם ביוזמתי, מפגיש את הדור הצעיר עם ערכי העיצוב והחשיבה האסתטית וכמובן הציב את חולון גם על מפת התרבות העולמית. שורה של פסטיבלים עירוניים תורמים אף הם למהלך, כאלה הם 'פסטיבל ישראל לילדים', 'פסטיבל צלילי ילדות', 'פסטיבל תיאטרון וסרטי בובות', 'פסטיבל אשה' ועוד. אני גאה במיוחד על רעיון 'גני הסיפור' הייחודי שלנו אותו יזמתי לפני כ- 15 שנים, כשבגנים הציבוריים הירוקים נפגשים בני הדור הצעיר עם עולם הספרות והאמנות באופן בלתי אמצעי וכחלק מתרבות הפנאי במרחב הציבורי.

כשיצאנו לדרך בחנו, תוך שיתוף קבוצות רבות של תושבים, את חוזקותיה וחולשותיה של חולון. גיבשנו חזון, בכל אחד מתחומי החיים העירוניים וקבענו יעדים לטווח המיידי, הבינוני והארוך. עם הזמן כתבנו תכניות אסטרטגיות, בנינו את הארגון בהתאם למטרות שהצבנו ומידי שנה בשנה הצבנו תכניות עבודה למימוש, ערכנו בקרה על מה שהשגנו, תוך התאמה והתקדמות על פי הנתונים והצרכים המשתנים. לפני שנים ספורות קראנו לציבור ליטול חלק פעיל בריענון החזון ואת אלפי הרעיונות אנו משלבים בתוכניותינו. קבענו כי חולון תהיה עיר גדולה, אך תציע גם משפחתיות וחיי קהילה וחום אנושי. הבנו את הצורך בהפיכתה של העיר למוקד משיכה לעסקים חדשים ואת הצורך בפיתוח אפשרויות נוספות לבילוי ופנאי.

אני גאה ושמחה שבמהלך התקופה החל לפעול מרכז הצעירים שנותן מענה לשכבת הגיל הזו וחשוב מאוד לחיזוק תחושת השייכות שלהם לעיר, נפתח ופועל בהצלחה רבה מתחם 'לה פארק' שהפך למוקד בילוי שוקק חיים עם היכל הספורט הנהדר לצדו, איזור התעשייה התפתח והיה למבוקש ביותר באזורנו ליזמים ולמשקיעים, נבנה מחלף וכניסה מדרום לעיר, מרכז עזריאלי חי ותוסס ויזמים נוספים העבירו את עסקיהם לחולון ואחרים בדרך. בשנים האחרונות גובשה ופורסמה תכנית המתאר 2030, המתווה את עתידה של חולון מבחינת פיתוח פיזי ובמקביל שיתפנו את הציבור בגיבוש תכניות ייעודיות לפיתוח שכונות ומתחמים כמו בתל גיבורים וברחוב סוקולוב.

יש עוד הרבה מה לעשות ולאן לשאוף. בשלבים שונים מצויות תכניות אב חשובות :לאזרחים וותיקים, לילדים, לחינוך חרדי, לתיירות ועוד.

בתוך הארגון ויחד עם חברות הבת, ישמנו שיטת עבודה חדשנית – קולקטיב אימפקט, שתכליתה לכנס את כל הגורמים לעבודה משותפת ומסונכרנת סביב מטרות משותפות. בתחום השירות לציבור, היינו החלוצים בהטמעת אמנת שירות ומדידה על של סל השירותים בלוח זמנים קבוע ובהשתפרות מתמדת, האמנה תמשיך ותלווה אותנו גם, כשהיעד הבא הוא קביעת חזון דיגיטלי ואסטרטגיות למימושו, במטרה להנגיש ולפשט את השירות לתושבים ולהפכו לחוויה חיובית עוד יותר.

ניתן למנות עוד שורה של פעולות, יוזמות, פרוייקטים שקרו בשנים אלה. באנו לחולל שינוי ואני מאמינה שעשינו זאת. אני שמחה שיכולתי לתרום לתהליך חשוב זה, אשר מיקם את חולון בתודעה הציבורית כעיר של עשייה ומצויינות, עיר שתושביה, בניגוד למצב לפני כ- 25 שנים – גאים בה. היינו מממוקדים ונחושים, התמדנו, למדנו והתקדמנו והשמיים הם הגבול.

תודה מקרב לב לראש העיר מוטי ששון, המוביל את העיר באהבה ובמחויבות אין קץ. תודה והערכה עמוקה לכל עובדי עיריית חולון וחברות הבת העירוניות, העושים עבודתם ברצון ובאהבה, לוקחים על עצמם לא אחת מטלות שמעבר לגזרת התפקיד הפורמלי, מתוך מסירות וחדוות יצירה תוך גילויי עזרה הדדית, אכפתיות ומקצועיות.

מאחלת הצלחה לראש העיר מוטי ששון, למנכ"ל העירייה יוסי סילמן ולכל צוות העובדים הוותיקים והחדשים כאחד. אני בטוחה כי חולון תמשיך ותצעד קדימה.

בתערוכה בגלריית החווה

עד כאן בבלוג זה. תודה על הזכות לשתף אתכם בעשייה הרבה והמספקת.

שלכם,

חנה

במעלה הדרך ל'בגרות דיגיטלית' בחולון

במאמרו 'בגרות דיגיטלית', מגדיר רז הייפרמן, לשעבר ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי וכיום מנכ"ל משותף ויועץ בכיר לחדשנות דיגיטלית, מהי 'טרנספורמציה דיגיטלית': "תהליך של שינוי עסקי וארגוני משמעותי ומתמשך הנובע משימוש הולך וגובר בטכנולוגיה דיגיטלית במטרה לשפר את הביצועים… את חווית הלקוח… ואת היישום של מודלים עסקיים חדשניים".

עיריות וגופים ציבוריים, ובהם גם עיריית חולון, יעברו בשנים הקרובות טרנספורמציה זו כדי שיהפכו לבעלי יתרון ולמובילים בשירות ועל מנת שיצליחו לשפר את חוויית הלקוחות – תושבי העיר.

וכך כותב הייפרמן: "ההצלחה של 'הטרנספורמציה הדיגיטלית' תלויה ב'בגרות הדיגיטלית' של העירייה. 'הבגרות הדיגיטלית' היא מדד ארגוני, המתאר את ההיקף, העומק והאפקטיביות בהם הארגון משתמש בטכנולוגיות הדיגיטליות, בביצוע עסקיו ויצירת היתרון התחרותי שלו. מדד זה מצביע על השלב בו הארגון נמצא בכל הקשור ליישום הטכנולוגיות הדיגיטליות, ליישום הכישורים והיכולות של מנהלי הארגון ועובדיו להתמודד בעידן הדיגיטלי וליישם כישורים בהטמעת חדשנות, מודלים עסקיים דיגיטליים וטכנולוגיות דיגיטליות חדשניות".

הממדים, על פי רז הייפרמן, שיכולים להיבדק בעירייה לבחינת רמת 'הבגרות הדיגיטלית' הם:

  1. החזון והאסטרטגיה הדיגיטלית – האם קיימים?
  2. התרבות הארגונית – האם היא מעודדת חדשנות?
  3. חוויית הלקוח – האם העירייה מספקת חוויה ברמה גבוהה? באלו ערוצים?
  4. הכישורים הטכנולוגים- מה קיים ומה חסר?
  5. טכנולוגיה – מה רמת הגמישות של הארכיטקטורה הטכנולוגית של העירייה? האם השיטות ותהליכי העבודה תומכים בפיתוח מהיר וגמיש? האם קיים הידע?
  6. המבנה הארגוני – האם קיימת הגדרה ברורה של תפקידים וסמכויות בממד הדיגיטלי?
  7. יכולות – מהי רמת ההתקשרויות של הארגון לכל בעלי העניין ובכל סוגי הערוצים? מהי רמת ניהול התוכן בעירייה? האם תהליכי קבלת ההחלטות מבוססי נתונים?
  8. חדשנות – אם העירייה חושבת מנקודת המבט של התושב ורואה בכך חשיבות? האם העירייה מפתחת שירותים חדשים שהתושבים רוצים?

המשרד לשוויון חברתי – מטה ישראלי דיגיטלי ומשרד הפנים, בסיוע רז הייפמן, יזמו ופיתחו את המדד לבחינת רמת 'הבגרות הדיגיטלית' העירונית.

במחקר שנעשה על ידי חברת I.D.C  מוצג מודל המתאר 5 שלבי התפתחות לאבחון ה'בגרות הדיגיטלית'. כדי לדעת היכן נמצאת העירייה – עליה להשיב על שאלות ובהמשך לכך להגדיר את החזון והאסטרטגיה שיובילו אותה להתקדם בשלבי ההתפתחות.

ואלה הם השלבים והאופן בו ניתן למקם את העירייה:

  • שלב 1: עדיין אין חזון ואסטרטגיה דיגיטלית והעדיפות לנושא בעדיפות נמוכה.
  • שלב 2: העירייה מבצעת בחינות מזדמנות של הטכנולוגיה הדיגיטלית ומאפשרת ייזום והתנסות בטכנולוגיות שונות.
  • שלב 3: העירייה מטפלת בצורה מסודרת ואחידה ביוזמות דיגיטליות ומגדירה מתודולוגיות. לעירייה יש חזון דיגיטלי אולם הוא אינו בעדיפות גבוהה.
  • שלב 4: העירייה הגדירה חזון ואסטרטגיה דיגיטלית ברורים ודואגת לתקשר אותם לכל יחידות העירייה. הוקם צוות דיגיטלי שמוביל טרנספורמציה דיגיטלית.
  • שלב 5: העירייה בשלבים מתקדמים בתכנית הטרנספורמציה ומזהה הזדמנויות לשנות את מודל העבודה, ממנף כלכלה שיתופית מתפתחת ומייצר בידול ויתרון שרותי מובהק.

בעיריית חולון נבחרו 'מאיצים דיגיטליים', אשר תפקידם להפוך את השירותים הניתנים בעירייה לנגישים יותר לתושבים. הדבר מחייב שינוי מהיר בתהליכי העבודה והעמדת כלים מתקדמים למתן שירות ראוי לתושב בעידן הדיגיטלי.

חולון יוצאת לדרך חדשה ונכנסת לעידן הדיגיטלי במלוא העוצמה.

חזון דיגיטלי בחולון

מעל שני עשורים שהעיר חולון והעירייה מתנהלות לאורו של חזון, המתווה את המדיניות לטווח הארוך, הבינוני והקצר. החזון, אשר רוענן בשנים האחרונות במסגרת תהליך שיתוף ציבור מעמיק ורחב, נפרט למספר תחומים, שכל אחד מהם עוסק בהיבט אחר של החיים בעיר כמו: קהילה ורווחה, סביבה וחזות עירונית, חינוך, תעשיה ועסקים, תרבות ופנאי וכמובן – 'חולון-עיר הילדים', קו ייחודי לחולון, אשר למעשה בא לידי ביטוי בכל אחד מהתחומים.

פרק מיוחד בחזון העיר, מוקדש לחזון העיריה ובו נכתב בין היתר: "העירייה מעודדת יוזמה וחדשנות, מתנהלת על פי עקרונות הניהול הרב תחומי ומעודדת שיתופי פעולה, קבלת החלטות מבוססת ידע ושימוש באמצעים טכנולוגיים". מתוך הצהרת הכוונות הברורה הזו צריך להיגזר גם חזון דיגיטלי, שהינו הכרחי ונדרש בתקופה בה ההתפתחות הטכנולוגית משפיעה באופן מכריע הן על המציאות והן על עיצוב התודעה, ברמה הפרטית והציבורית.

על הטכנולוגיה כמשפיעה על המציאות מדברים כבר שנים רבות אולם בעידן הדיגיטלי, המכונה לעתים 'המהפיכה התעשייתית הרביעית', אנו עדים לשינויים מהירים במיוחד, המחייבים התעדכנות והתאמה של האסטרטגיה העירונית לאפשרויות החדשות הנפתחות בפנינו.

עלינו להביט על העשייה שלנו כמובילי מדיניות, מתוך נקודת המבט של הלקוחות שלנו, להם אנו צריכים לספק לא רק שירות אלא חוויית לקוח. בהקשר זה חזון דיגיטלי הוא כבר חלק מהמציאות שבה אנו חיים וגם הנכסים האסטרטגיים שצברנו במהלך השנים, צריכים להשתלב במציאות זו.

'עיר הילדים' על כל האפשרויות הגלומות בה, עם 'ספינות הדגל' המזוהות עימה צריכה לצעוד את הצעד הנוסף אל המהפיכה הדיגיטלית.

את התהליך אנו צריכים לעבור מתוך גישת ה'קולקטיב אימפקט', אשר אנו מטמיעים השנה ובמסגרתה אנו שבים ושואלים את עצמינו שורה של שאלות יסוד: למה בחרנו בנכסים אלה? לאן אנו שואפים להגיע? באיזה אופן אנו מצפים להשפיע על קהל הלקוחות שלנו? מה התוצר הרצוי לנו?

אין לי ספק שבאמצעות חזון דיגיטלי ואסטרטגיה נכונה הנגזרת ממנו – נוכל למצות ולמקסם את הערך של הנכסים הללו. כך למשל כשאנו מתבוננים בנכסים הייחודיים המזוהים עם העיר כמו מוזיאון הילדים, המדיטק, מוזיאון העיצוב, גני הסיפור, אתרי המורשת ואחרים – אנו צריכים לבחון כיצד תושבי העיר בכלל והילדים הגדלים בה בפרט – נהנים מהערך המוסף הגלום בנכסים אלה? כיצד ילדי עיר הילדים מתפתחים ומועצמים, הופכים למשתמשים חכמים, סקרניים ובעלי מיומנויות רכישת ידע מחד ובעלי ערכים מאידך? כיצד הילדים של היום גדלים להיות האזרחים של המחר – מודעים לסביבתם? מעורבים? נאורים? נצטרך כמובן גם להכשיר את סוכני השינוי, הלוא הם העובדים בעירייה ובחברות הבת העירוניות, שהינן הזרוע המבצעת של העירייה, ולהפוך ראשית אותם לבעלי כישורים דיגיטליים, שאחר כך יוכלו להקרין ולהשפיע גם על הצרכנים/הלקוחות/התושבים.

עלינו להבין את התוצר הרצוי, לעבוד מתוך שיתוף פעולה והתכנסות סביב מטרות משותפות, כשכל גורם מתמקד בתחום המומחיות שלו ובשילוב כוחות מעצים. החזון הדיגיטלי הוא הזדמנות חשובה לביצוע קפיצת מדרגה חשובה.

תכניות העבודה השנתיות – השלבים במעלה הדרך להגשמת החזון העירוני והתוכניות האסטרטגיות

כנס תוכניות עבוד החולוןכמידי שנה, ערכנו לאחרונה בחולון את כנס תכניות העבודה, בהשתתפות נרחבת של העובדים מדרגת מנהל מדור ועד המנהלים הבכירים בעירייה ונציגי חברות הבת, שהן שלוחות הביצוע של המדיניות העירונית. השנה, קדמו לכנס חודשים ארוכים של עבודה מאומצת בהטמעת שיטת עבודה חדשה – 'קולקטיב אימפקט', אשר מטרתה ליצור עבודה רוחבית משותפת לקידום משולב ומסונכרן של הדגשים העירוניים, תוך הפעלת חשיבה תוצאתית, התכווננות אל אוכלוסיות היעד ומדידת התוצאות בקרב אוכלוסיות אלה, בהמשך.

הדגשים העירוניים נגזרים מתוך החזון העירוני ומהתכניות האסטרטגיות, אשר נכתבו באמצעות תהליכי שיתוף ציבור נרחבים. התכניות האסטרטגיות, הלוא הן תכניות אב, משרטטות את האופן הכולל והמעמיק למימוש המדיניות העירונית במספר תחומים חשובים. בין תכניות האב שלנו מצויות: תכנית אב לילדים ונוער, תכנית אב לאזרחים ותיקים, תכנית אב לתיירות, תכנית אב לחינוך חרדי. בכל אחת מהתכניות מוגדרות המטרות והאופן בו אנו מתכננים להשיגן.

הכנת תכניות עבודה כנגזרת של החזון ותכניות האב, מביאה לידי ביטוי את מחויבות המנהלים להשגת המטרות המשותפות בכל תחומי העשייה העירונית. השנה, כבעבר, הצגתי בפני המשתתפים בכנס דגשים ורעיונות, כיווני חשיבה ודוגמאות לעשייה עירונית ממדינות שונות ברחבי העולם כמו למשל יפן, פינלנד, קוראה ואחרות, אשר השכילו ליישם חדשנות עירונית ופריצות דרך בתחומי השירות ואיכות חיי התושבים. אני מאמינה כי דוגמאות אלה מהוות מקור השראה ומעודדות את המנהלים להפעלה ויישום של חשיבה חדשנית ויצירתית, כמצופה מארגון מתקדם.

במסגרת הכנס בחרתי לשפוך אור על מספר תחומי עשייה מרכזיים, אותם הציגו מנהלים במסגרת קבוצות שיח (פאנלים). הדיונים היו מרתקים והמשתתפים גילו מעורבות ולהט מעוררי כבוד. התכניות המפורטות יוצגו ב'פורטולון' – אינטרה נט ארגוני וכך יוכל כל מנהל לראות את 'התמונה הכללית', להבין מה תפקידו בתוך המכלול, לעבוד בשיתוף פעולה ובתיאום עם גורמים שותפים ומשיקים – כל זאת כדי למקסם את סיכויי המימוש והביצוע של מה שמתוכנן.

אחד הספרים המעניינים, שמהווה מקור השראה עבורי, הוא ספרו של מורטון ל. מנדל בשיתוף ג'ון א. ברן – "הסוד טמון באנשים – על ניהול ומנהיגות". שם כותב מנדל: "הסוד להצלחה – טמון באנשים. תמיד ניגשתי לעסקים כמו שמוסיקאי המנגן מוסיקה קלאסית קורא תווים. מה שחשוב הוא הלהט שאתה מנגן בו את התווים ככתבם וכלשונם…בין שאתה מנגן בכינור בתזמורת ובין שאתה עומד בראש מלכ"ר, ביצוע מופתי מחייב משמעת ומיקוד". שיתוף העובדים והמנהלים בקביעת מטרות משותפות ועבודה לרוחב הארגון הן שיוצרות את הלהט הנדרש להצלחה.

על בסיס הלהט של מנהלים מוכשרים וחדורי מוטיבציה להצליח, נקבעים דפוסי ההתנהלות ומופעלת בקרה אפקטיבית למדידת תוצאות וביצוע בפועל. "כולנו עלולים לטבוע בעומס", כותב מנדל, "…אם אתה מבקש להגיע לתפעול ללא דופי מתוך חתירה למצוינות, הדרך הטובה ביותר לשלוט בכל הפרטים היא לדאוג לרשימה ברורה שלהם…'ספר נתונים ומשימות' מאפשר מיקוד כזה. הוא מספק נראות לכל הדברים שצריך לעשות….'ספרי נתונים ומשימות' הם דפי התווים שמנהיג זקוק להם כדי לנגן את הסימפוניה במומחיות".

כדי להבטיח צלילים ערבים אלה, אנו בחולון מפעילים 'ספרי נתונים', שהינם כלי העבודה המרכזיים שלנו ובכלל זה: מערכת תכנון תכניות העבודה, כזו המשתפת את כל הנוגעים בדבר, בתוך העירייה ומחוצה לה ומאפשרת לממש אינספור החלטות, המתקבלות מידי יום ביומו. וכן חוקי העזר, הנהלים העירוניים, אמנת השירות הפנימית והחיצונית עם רמות שירות ולחות זמנים לביצוע, אוגדן שירותים 'מישהו מטפל בך' ומערכת מעקב אחר פרוייקטים.

עלינו לזכור תמיד כי בכדי לייצר ערך עבור תושבי העיר, המבקרים בה ובעלי העסקים, נדרש מאתנו לעבוד בשיתופי פעולה כשכל השותפים מוכוונים להשגת אותן תוצאות מדידות, אשר יאפשרו לנו לבחון באופן עקבי ומתמשך את התקדמותנו להשגת היעדים ולמימוש החזון העירוני.

מיהו "עובד מצטיין" – ולמה נשים כבר לא חוששות להיות מצטיינות וגם לספר על כך?

עובדים מצטיינים עיריית חולון 2016

עובדים מצטיינים עיריית חולון 2016

כמידי שנה ערכנו לאחרונה בעיריית חולון את טקס העובד המצטיין, במסגרתו הענקנו את התואר ל-6 עובדות מצטיינות ולצוות מצטיין הכולל 3 עובדות נוספות.

בשונה מגופים אחרים, המתמקדים במתן שירות אחד ספציפי, ייחודה של עירייה הוא במגוון הרחב של שירותים הניתנים על ידה ונוגעים למעשה בכל תחומי החיים: במשפחה, בבית, ברחוב, בשכונה ובעיר וגם בסביבה שאיננה גשמית וכוללת חינוך, תרבות, קהילה, פנאי ועוד.

עובדי העירייה ומנהליה מייצגים לפיכך, מגוון גדול של תחומי ידע מומחיות. ולמרות השוני והגיוון הרב, ניתן לומר כי ישנם תכונות ומאפיינים המשותפים לכלל המצטיינים שלנו.

בעירייה, ממש כמו בגופים עסקיים, עובדים מצטיינים הם אלה שתמיד תוכל לסמוך עליהם, להטיל משימה ולדעת שהם יעשו הכל כדי לבצעה. הם אלו שיגלו אחריות ועמידה בלוח זמנים, הם אלה שיידעו לתפקד היטב גם בצוות, יעמדו בהצלחה בעומס ובלחץ, יגדילו ראש, ישכילו לראות את התמונה הכוללת אך גם את הפרטים החשובים לא יפספסו, יעקבו אחר ביצוע, ידעו ליזום ולהוביל, יגלו אכפתיות ויסודיות ואמפטיה למקבלי השירות. הם אלה שיהיו פתוחים ללמוד דברים חדשים וככאלה יהוו מקור השראה לעמיתים ולסביבת העבודה שלהם.

תכונות אלה ועוד נכללות בהמלצות שהובילו לבחירת המצטיינים שלנו. אני גאה מאוד שבעיריית חולון, המאופיינת ב'ניהול רזה'/'שלדי' עם כמות לא גדולה באופן יחסי של עובדים, עדיין מידי שנה בשנה, מבין רבים מאוד העושים מלאכה נאמנה ומקצועית, אנו מוצאים את אלה שבאותה שנה התבלטו ונמצאו ראויים לציון לשבח. חשוב לנו להוקיר אותם כי בלעדיהם הרי לא היינו יכולים לממש את  המדיניות והיעדים העירוניים.

השנה, במקרה או שלא, כל המצטיינים הן מצטיינות – נשים מכל מינהלי העירייה, אשר בלטו בעשייה. האם זה מקרה שיותר ויותר נשים נתפסות ומוערכות בפומבי כמצטיינות?

שריל סנדברג, מנהלת התפעול הראשית של פייסבוק, בספרה "לפרוץ קדימה – נשים, קריירה והרצון להנהיג", כותבת: "אחת הסיבות לכך שנשים נמנעות מתפקידים מאתגרים ומאתגרים חדשים היא שהן דואגות יתר על המידה אם יש להן את הכישורים הנחוצים לתפקיד חדש. דבר זה יכול להפוך לנבואה המגשימה את עצמה, שכן כל כך הרבה יכולות נרכשות תוך כדי העבודה עצמה… נשים מגישות מועמדותן… רק אם הן חושבות שהן עומדות ב-100 אחוז מן הקריטריונים הנדרשים. גברים מגישים את מועמדותם אם הם חושבים שהם עומדים ב-60 אחוז מן הן הדרישות. נשים צריכות להפסיק לחשוב: אני לא מוכנה לתפקיד זה ולהתחיל לחשוב: אני רוצה לעשות זאת ואלמד לעשות זאת תוך כדי עשייה". (שם, 2013)

סנדרברג ממליצה לעשות שינוי חשיבתי: "לקחת סיכונים, לבחור בצמיחה, לאתגר את עצמנו ולבקש קידום" (שם). אני חשה כי תהליכים אלה כבר מתרחשים. יש כיום שינוי בתפיסתן של הנשים את עצמן. יותר ויותר נשים צעירות מאמצות גישה אחרת, לא חוששות יותר להחצין את העשייה שלהן, לדבר על התרומה למערכת ולקחת על עצמן אתגרים, שבעבר נרתעו מהם. מגמה זו  מועילה לנשים ולמערכת גם יחד. דומני כי ככל שתתחזק גישה זו, נתקדם גם לשוויוניות רבה יותר בשיעור הנשים בתפקידי ניהול ואולי גם בתגמול שווה לזה של גברים.

ברכות למצטיינות שלנו ותודה על תרומתכן המשמעותית לעירייה ולעיר.

חוויה קוריאנית

טבע פראי באי גיגו

טבע פראי באי גיגו

חזרתי לפני מספר ימים מקוריאה הדרומית ועוד דרומה ממנה מהאי ג'יג'ו האי נבחר לאחד משבעת פלאי תבל והתחרה עם ים המלח שלנו.

כל מה שאפשר היה לחשוב על תיירות ועניין נמצא באי הזה ממסורת ועד חדשנות מטבע ועד טכנולוגיה .

הר געש שהתפרץ לאוקיינוס והביא עימו יצירות מופת של הטבע.

השפה האנגלית אינה שגורה בפי המקומיים וגם שפות אחרות נדירות ועדיין הרגשת בסיורים השונים מבין וומתרשם ללא שפה.

חזרתי עם תובנות לגבי חולון שאין צורך בשפה ואין צורך בשלטים רבים מדי צריך אנשים מסבירי פנים אשר שמחים לבואך ומוכנים לעשות הכל עם גאווה רבה למקום מגוריהם.

בסיורים המאורגנים מעולם לא נדרשת לקנות שום דבר ולא בוזבז זמן על קניות ובכל אתר ואתר המקום מאורגן לקליטת אורחים עם שרותים נקיים ואסתטיים.

ביום האחרון לשהותנו בג'יג'ו היה בלילה טייפון הרוחות סערו ,עצים נפלו, זכוכיות התנפצו ושלטים קרסו. סיירנו בשעה עשר בבקר לאחר הסערה היה תהו ובהו וראינו את בעלי החנויות מנקים את המדרכות אוספים את השברים ,שוטפים בכל מקום כולל את הכביש אם היה צורך ובשעה 12:00 כמו פלא הרחוב היה נקי ומצוחצח כאילו לא היה טייפון כל הלילה.

לבעלי העסקים אכפת מסביבתם הקרובה ולא רק מהעסק שלהם.

חשוב להם לשדר נקיון ואסתטיקה בכל מקום .

לא מצאנו אף לא סל אשפה אחד לאורך הרחובות .באי לא מעשנים ברחוב אלא רק במקומות שהוקצו לכך .באי לא משליכים אשפה אלא שומרים אותה בתיק האישי עד שמגיעים לעסק שיש בו פח פנימי או שמגיעים הביתה ומפרידים את האשפה בבית.

הם מדברים נקיון ואסתטיקה ועושים ובכל מקום ברחבי האי זה חזר על עצמו גם באזורים הכפריים .

חוויה מלמדת ומעוררת השראה.

קולקטיב אימפקט – תהליך מרובה משתתפים להובלת שינוי בזירה החברתית

דוגמה ליישום הכלי לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער בחולון

פסטיבל תיאטרון בובות

הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בחולון. יולי 2016

מעת לעת מתוודעים העוסקים בניהול ציבורי למושג חדש, אשר עשוי לספק כלים ומענים טובים מבעבר לבעיות ולצרכים חברתיים מורכבים. כזה הוא 'קולקטיב אימפקט', שיתוף המרחב והסביבה. אנו בחולון התנסינו בתהליך זה לצורך התוויית תכנית אב לילדים ונוער, בשותפות 'ג'וינט אשלים' ובליווי מקצועי של חברת 'סימפלי אימפקט' ורציתי לשתף בהתנסות זו וביתרונות הכלי. אז מה זה קולקטיב אימפקט ולמה הוא טוב?

"קולקטיב אימפקט הוא תהליך מובנה, המכוון להשגת תוצאות, המיועדות לבטא פתרונה של בעיה חברתית מורכבת. השימוש בכלי זה מושתת על תקשורת פתוחה ורצופה בין כל השותפים לתהליך, בעלי העניין והמעורבים" (יואב נולן)

מתודולוגיה זו נועדה לייצר שפה ואג'נדה משותפת הפועלת להשגת תוצאות מדידות למען הילדים והנוער בעיר. כפי שמדגיש יואב הולן:

"למפגש, לשיח, לפיתוח וללמידה המשותפים יש ערך כלשהו, רק אם הם מקדמים פתרונות ושינויים אמיתיים בשטח, כלומר רק בתנאי שמאפשרים 'לפרוע את השטר' ולהשיג תוצאות". (מתוך המאמר "מדברים קולקטיב אימפקט: על תפיסה, תהליך וכלים תקשורתיים לבניית הסכמות ושותפות")

כשהחלטנו על כתיבת תכנית אב לילדים ונוער, בעיקר בשל מורכבות הנושא וריבוי הגורמים העוסקים בתחום, בחרנו בגישת 'קולקטיב אימפקט'. הבנו שאנו חייבים ליצור מהלך משתף של כל המעורבים: נותני שירות, מקבלי שירות ובעלי עניין – אשר ביחד, בשיח משתף – נגדיר מהן 'האבנים הגדולות' בפאזל – אותם נושאים מרכזיים ביותר וחשובים מכל, בהם תתמקד התכנית. יצויין כי לקחו חלק בסיעור המוחות עשרות רבות של אנשי מקצוע, נוסף על כ- 3,000 ילדים מגיל הגן ועד י"ב וכ- 1,500 משתתפים בוגרים, שהיו חלק משיתוף הציבור בהכנת תכנית האב. כל זאת הביא ליצירת תרבות שיח פורייה ודפוס תקשורת חדשני ובעל ערך.

חנוכת גן סיפור הצל של יואב צילום אלי נאמן

חנוכת גן הסיפור "הצל של יואב". צילום: אלי נאמן

בבחירתנו זו אנו פורצי דרך לא רק בעצם הכנת תכנית אב כוללנית לילדים ולנוער, אלא גם בשימוש בכלי זה, המבוסס על גישה מערכתית, בין מגזרית ומובנית, אשר כאמור מתאימה להתמודדות עם בעיות חברתיות וסביבתיות מורכבות.

וכך בתהליך מעמיק בו שאלנו את עצמנו שאלות בסיס חשובות, הגדרנו 4 אבנים מרכזיות ליצירת הפאזל  – תכנית אב לילדים ונוער. ואלו הן אבני היסוד:

למידה – ילדי חולון הם בעלי השכלה המאפשרת להם השתלבות ומעורבות חברתית מיטבית.

אורח חיים בריא ומוגן – ילדי חולון חיים בסביבת חיים בריאה ובטוחה.

התקשרות רגשית בטוחה – ילדי חולון בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה.

שייכות ומעורבות בקהילה – ילדי חולון מעורבים ומשתייכים למשפחה ולקהילה בה הם חיים.

לכל 'אבן' בפאזל נקבעה קבוצת משימה. חברי הקבוצות הם אותם אנשים, אשר שמו להם למטרה לקדם את הנושא. חלקם כלל אינם חלק מהדיסציפלינה 'הטבעית' ואינם עוסקים בחיי היום יום בנושא, וזאת על מנת לספק דווקא נקודת מבט אחרת ופחות צפויה.

כל אחת מהאבנים הללו נועדה לתמוך במימוש החזון המאגד:

"ילדים ובני נוער יממשו את הפוטנציאל האישי שלהם, יגלו מעורבות וישתלבו בחברה ובקהילה בחולון, תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית"

הדיונים הרבים שניהלנו חייבו אותנו לבדוק לעומק ולהשיב לעצמינו על השאלות: למה אנחנו עושים דברים? למה זה חשוב לנו? מה נשיג אם נקבל את מבוקשנו? ולאור כל זאת – מהן האבנים הגדולות שעליהן המערכת העירונית צריכה לשקוד בשנים הקרובות?

יצוין כי הפיכתה של חולון ל'עיר הילדים' התבצעה במשך למעלה משני עשורים באופן הדרגתי וכנדבך על גבי נדבך. כעיר מקדמת תוצאות, התנסינו וראינו מהם המהלכים שהביאו לתוצאות טובות והתמדנו בהם.

כיום, כשאנו מביטים לאחור במידה לא מבוטלת של סיפוק, זו גם העת להתקדם הלאה.

חובתנו לשוב ולהגיע להבנה עמוקה של מה שכבר קיים בעיר מחד אך גם להבנה מעמיקה של  צרכי הילדים והנוער בעתיד ושל המטרות שלנגד עינינו. כבעבר גם עתה, אנו שואפים לאפשר, לשתף ולעודד סקרנות ויצירתיות בקרב הצעירים, ליצור פתיחות, להקשיב לרצונות הדור הצעיר ושאיפותיהם, לשתף אותם ולבנות מערכת יחסי אמון ומחויבות הדדית בין העירייה לבין הדור הצעיר.

חיזוק הקשר והתקשורת הבלתי אמצעית בין קובעי המדיניות, לבין הילדים והנוער הם ביטוי לקפיצת המדרגה הנדרשת על מנת לשמר את שכבר השגנו, תוך שדרוג והעפלה למחוזות חדשים באופן שתואם את צרכיהם של האנשים במאה ה-21.

אני מאמינה שהשימוש בתהליכים אפקטיביים, בהלימה עם תרבות ארגונית מעצימה ושיתופי פעולה בין גורמים שונים בעירייה לבין גופים ותושבים, יביאו לשינוי מבורך בחיי ילדים ונוער בעיר חולון.

הרהורים על תפקידם של מוזיאונים, תערוכות ואוצרות במאה ה-21

נכתב בהשראת הרצאתו של המעצב אוקי סאטו *

AF9T0364המוזיאונים, במובנם המודרני מלווים את התרבות האנושית כבר מאות שנים, נראה כי דווקא בעידן התזזיתי והדינמי כל כך בו אנו חיים, לא רק שליחם לא נס, הם בעיני מהמוסדות החשובים ביותר בחברה. המוזיאונים משקפים את סדר היום החברתי ובמקביל מעלים נושאים לדיון ציבורי ובכך גם כותבים אותו. אולם בכדי להישאר רלוונטיים, על המוזיאונים 'להמציא את עצמם' כל העת מחדש, וזאת כדי שיצליחו במשימתם לתווך את עולמות הידע והתרבות האנושית – לציבור הרחב.

כדי לעמוד באתגר המוזיאונים לא יכולים להישאר סטטיים ופסיביים. עליהם ללמוד ליצור חוויה, להפוך את הקהל לפעיל, מעורב ושותף, הן בתהליכי האוצרות ובניית התערוכות בעת הביקור.

במוזיאונים,  'המקדשים המודרניים', לוקטו יחדיו מוצגים שונים, אשר נבחרו ו'הורמו מעם', כדי להיחשף לעין הציבור, בתוך סיפור מסגרת הנקרא 'תערוכה'. סיפור זה מבוסס על קבלת החלטות אוצרותית, אשר בוצעה באמצעות מחקר, איסוף מידע וגיבוש ידע והבנת התחום וכמובן גם על סמך תפיסות ערכיות ואסתטיות. בין אם מדובר בתערוכת אמנות, עיצוב, טבע, היסטוריה, אדריכלות או כל תחום אחר, למבקרים, הנכנסים אל תוך הסיפור המוזיאלי, ניתנת הזדמנות ללמוד משהו שאולי לא ידעו ולא פחות מכך, זוהי הזדמנות לעבור חוויה רגשית משמעותית.

אל החוויה הזו, חשוב בעיני לשים לב. בעולמנו הדינמי, המתחדש ובמקביל מתיישן כל העת, חשוף כל אדם למגוון אדיר של גירויים והסחות דעת. מכל עבר מבקשים לרגש אותנו, לעניין אותנו, לספר לנו על משהו שלא ידענו ומתרחש ממש כעת ואולי אנו מחמיצים. מודעות מרצדות, התראות מסנוורות, צלילים, צבעים ודימויים, קופצים, משתלבים וחודרים את תודעתנו, מבלי שאפילו נרגיש ונדמה כי אין סוף לריגושים.

האוצר עומד בפני אתגר, הוא מצוי בתחרות מתמשכת על לבם של המבקרים. הדרך בה האוצר ייבנה את התערוכה, האופן בו יספר לנו את הסיפור – ישפיעו על מידת ההתחברות, ההבנה והנאה של המבקר. ככל שהסיפור האוצרותי יהיה מעניין, מסקרן ומובן – תיווצר חוויה משמעותית יותר. כדי להצליח בכך נדרש האוצר לנטוש לרגע את איזור הנוחות המקצועי  שלו ולנסות להיכנס לנעליו של המבקר, להתחקות אחר צורת החשיבה שלו. האוצר צריך לשאול את עצמו מה עובר בראשו של המבקר העומד  מול פריט מסויים? למה הוא משווה אותו? איך הוא מנתח אותו? איזה רגש ותגובה המוצג יוצר?

בעידן שכולו קרוסלה של מולטימדיה ושל סמtרטפונים יש צורך בשילוב כלים חדשניים ואינטראקטיביים במופע התערוכה על מנת ליצור חוויה רב ממדית ורב חושית. התערוכה במוזאונים חייבת להיות מונגשת בכל המובנים, הן בהיבט הצורני והן בהיבט המהותי. חשוב שהמוצגים במוזיאון ינגישו סוגיות חברתיות וישמשו כחוויה מלמדת או מעוררת תקשורת בינאישית חדשה אחרת. האוצר של המאה ה-21 חייב להיות ביקורתי ורפלקטיבי הוא צריך להתאים את עצמו כל הזמן לשינויים במצבים הקוגניטיביים המשתנים של המבקרים.

הביקור צריך להיות ביקור פעיל, כזה המותאם להבדלי המוטיבציה ומידת העניין של קהל מבקרים מגוון. בפני אנשי המוזיאון ניצב אתגר: משיכת קהל צעיר וחדש. לצורך כך נדרשת התחברות אל הדור הצעיר ויש הכרח להפגיש בין המחשבה הלינארית הנלמדת במסגרת מערכת החינוך לבין המחשבה האינטואיטיבית המופעלת בחיי היום יום. הביקור צריך להפוך לחוויה משחקית רב ממדית המדמה סיור עם מדריך אישי בעזרת  אמצעים טכנולוגים חדשניים, אשר מסוגלים לזהות את תחומי העניין של המבקר ולכוון לרצונו ולטעמו.

הבנת הסיפור היא מפתח משמעותי בחוויה שעובר המבקר כי כשלא מבינים, גם לא אוהבים ומבקרים באופן שלילי את האובייקטים ואת התערוכה כולה. אולם כשכן אוהבים וכן מבינים, הופכת התערוכה והעולם המוזיאלי לכלי מעצים ומעשיר, כזה המעניק למבקר, בכל גיל, ערך מוסף וחוויה ייחודית עזה ומשמעותית.

היטיב לבטא זאת המעצב היפני אוקי סאטו, שנבחר לאחרונה לאחד מחמשת המשפיעים בעולם העיצוב, אשר בהרצאה לרגל פתיחת התערוכה 'ננדו במוזיאון העיצוב חולון', אמר כי "האובייקטים המוצגים במוזיאון מאחדים אנשים בחשיבה. קיימת חשיבות רבה לגרום לאנשים ליהנות מהתערוכה ומהיצירתיות שלה, ללא הכוונה".

*אני מזמינה את כולכם לבקר בתערוכה ננדו, המוצגת בימים אלה במוזיאון העיצוב חולון ומציעה חוויה מרתקת ומרגשת.

עיר הילדים חושבת, מתכננת ומבצעת לכל הגילאים

הרצאה במושב 'עיר ידידותית לכל גיל', שהתקיימה ב'וועידת עכו לעירוניות 2015'

במהלך שני העשורים האחרונים מצאנו כי עקרונות התכנון לשכבת גיל מסוימת – מסייעים לא אחת בתכנון לקבוצת גיל אחרת וכך למשל קורה שבתוכנית אב לילדים ונוער נראים אלמנטים המזכירים את תכנית אב לאזרחים וותיקים. התכנון עבור שתי שכבות הגיל, שלכאורה מצויות בשתי נקודות קצה, נובע מתפיסה עירונית, הרואה בתושבים לקוחות משמעותיים ושותפים לעשייה. שתי התוכניות מבקשות ליצור סביבה ידידותית, המתחשבת בתלות הרבה יחסית של שתי אוכלוסיות אלה בשירותים העירוניים ובסביבה המוניציפלית.

 

התאמת המרחב הציבורי לאזרחים וותיקים

מודל לתכנון מקומות מפגש לאזרחים ותיקים במקומות ציבורים. עיצוב: ארז מולאי, מעצב חברתי. המודל מציג את העיקרון כי יש לאפשר מקום ישיבה לקבוצה גדולה של עד 10 איש בו זמנית, במקום מוסתר מעט מתנועת אנשים ומצד אחר מקומות נוחים לאנשים שבאים ביחידים ומעוניינים לצפות אל הרחוב והתנועה

תכנית האב לאזרחים ותיקים נכתבה בשיתוף הציבור ובעלי עניין ובליווי המשרד לאזרחים ותיקים. על פי חזון תכנית האב לאזרחים ותיקים בחולון "חולון רואה באזרחיה הוותיקים תושבים מעורבים ופעילים ומוקירה את תרומתם לעיר בעבר בהווה ובעתיד העיר מחויבת לפעול למען אזרחיה הוותיקים ולאפשר להם להזדקן בעיר בכבוד".

מתוך חזון זה נגזרו 4 קווים אסטרטגיים עליהם מושתתת תכנית האב:  להתבגר במקום (Aging in place); קידום ראיה בין גילאית ובין תחומית ; אזרחות ותיקה פעילה Pro-Active Senior citizen) ) פיתוח מערך שירותים חדשני בהתאם למאפייני האזרחים הוותיקים.

דוגמה ליישום של התוכנית, אשר כבר מתקיים בעיר, הינו פרויקט משתף להתאמת המרחבים הציבוריים הפתוחים לצרכי האוכלוסייה הוותיקה. את הפרוייקט מובילה ד"ר רינת בן נון, מתכללת תחום אזרחים ותיקים בחולון, יחד עם המעצב ארז מולאי מהסטודיו לעיצוב חברתי, אשר סיירו בכל נקודות המפגש של תושבים מבוגרים ברחבי העיר, שוחחו עימם ומיפו את הצרכים שהועלו על ידם. מסתבר כי חבורות של וותיקים מבלים בקבוצות עדתיות היושבות במקומות מוסתרים למחצה, בקרבה למרכז מסחרי, ליד שירותים ציבוריים ומתקני שתיה. ניתן היה לזהות כי המבוגרים מתאימים את המרחב הציבורי לצרכים שלהם. לדוגמא מייצרים הגבהה על ידי שימוש בקרטונים המסייעים גם בבידוד הקור של ספסל האבן, יושבים על כסאות נוספים כיוון שבמקומות ישיבה יש תמיד 4 כסאות מובנים אך הקבוצות הן תמיד יותר גדולות.

במהלך התחקיר זוהה צורך של הוותיקים באינטימיות, מעין רצון 'להתחבא' ויחד עם זאת להרגיש קרובים ללב ההתרחשות. כמו כן, דובר על כך שאת אותו מרחב ציבורי חולקים עמם (בשעות אחרות) גם נערים ועל כך שהמרחב הציבורי צריך לענות על הדרישות של שתי הקבוצות. לאחר שלב התצפיות הוזמנו המבוגרים למוזיאון העיצוב לתערוכה בנושא צל במרחב הציבורי והשתתפו בסדנת עיצוב בנושא מקומות מפגש והצללה לאזרחים ותיקים. בהתבסס על כל זה עוצבו ספסלים המתאימים לצרכי המבוגרים ומספקים צל, ישיבה נוחה ואינטימיות.

תכנית האב לילדים ונוער, אשר יזמתי, מובלת על ידי אגף הרווחה, מינהל החינוך, רשת קהילה ופנאי בליווי האגף לתכנון אסטרטגי המרכיבים את הצוות המוביל של התכנית. תכנית האב מבקשת להמשיך ולמנף את העשייה העירונית הענפה בתחום זה לכדי עליית מדרגה לספק ראייה כוללת ומתכללת הרואה את הילד על כל רבדיו. התכנית מתייחסת לילדים מלידה עד גיל 18, בכל תחומי החיים (פרט לפדגוגיה): בריאות, פנאי ועוד.

בימים אלו אנו בסיום שלב איסוף הנתונים באמצעות:
תהליך שיתוף ילדים ונוער, מגילאי גן ועד כיתה י"ב, החושף את הצרכים, הרצונות והחלומות של הילדים בעיר. בתהליך זה השתתפו כ- 3,300 ילדים, ותהליך שיתוף האוכלוסייה הבוגרת בעיר בו לקחו חלק כ- 1,500.
מיפוי התכניות והשירותים, אשר יאפשר לבחון בצורה מקיפה וכוללנית אלו תכניות ושירותים קיימים בכל רחבי העיר.
איסוף הנתונים הקיימים על ילדים ונוער במאגרים הקיימים בעירייה ומחוצה לה לקבלת 'פרופיל הילדים'.
איסוף מידע ממומחים המאפשר ללמוד מאנשי המקצוע והאקדמיה המובילים בתחומם מה חשוב לדעת אודות התפתחות ילדים ונוער (שאינם תלויי מקום).

כאמור תכנית האב לילדים ונוער טרם הסתיימה אך כבר אנו מיישמים פרויקטים שונים. לדוגמא – בתהליך שיתוף הציבור עלה בצורה ברורה ומשמעותית הצורך של התושבים לצאת אל המרחבים הציבוריים סביב ביתם וצרוך בהם פעילויות שונות לילדים כך נולד פרויקט 'הצגה בגינה' בחודשי הקיץ בו מידי יום שלישי התקיימו הצגות ילדים ב 9 גינות ציבוריות ברחבי העיר.

נושא נוסף שעלה  בתהליך שיתוף הציבור בתוכנית האב לילדים ונוער הוא הרצון להרחיב את עולמות הידע של הילדים, כהמשך ליום הלימודים. אנו בחולון חשבנו שיש מקום ליישם אצלנו את תפיסת "העיר כבית ספר אחד גדול" (School in the city), ולאפשר לילדים ליהנות מלימודים אשר יתקיימו בשפע מוסדות התרבות והמוסדות הציבוריים ובעצם כך לאפשר לילדים לצאת לתקופה מוגדרת מכתלי בית הספר, ללמוד ולהתפתח, להרחיב ידע בסביבה אחרת – מגרה ומרתקת ויתר. בדרך זו אנו מחברים ויוצרים זהות של הילדים עם העיר ו'מנצלים' את יתרונותינו להענקת ערך מוסף ולימודים פעילים ומשמעותיים. פרייקט זה נמצא בראשית יישומו.

לסיכום: 'עיר הילדים' מהווה עוגן חברתי לקבוצות חברתיות שונות ודווקא בשל ייחודה היא יכולה לתת את המיטב לקבוצות גיל שונות – כל אחת על פי צרכיה המיוחדים.

דבריי בכנס מנכ"לי רשויות: ייצוג נשים בתפקידים בכירים ברשויות המקומיות

חנה הרצמן

בבואנו לדון בייצוגן של נשים בתפקידים בכירים ברשויות המקומיות אנו נתקלים בקושי ראשוני ובסיסי של חוסר בנתונים ובמידע מדויק, הנובע מהיעדר תקנה מחייבת לפרסום נתון זה.

ללא הכרח לפרסם את שיעור הנשים המכהנות בתפקידים בכירים אין לנו בסיס להשוואה ולמדידת שיפור.

יחד עם זאת מנתונים הנאספים, לאו דווקא באופן שיטתי ומפוקח, עולה כי על אף ששיעור הנשים העובדות ברשויות הציבוריות הינו גבוה באופן יחסי, הרי ששיעורן בתפקידים הבכירים נמוך למדי.

במידע שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה לרגל יום האישה בין-לאומי בשנת 2011  ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא כי ב- 55 רשויות מקומיות שיעור הנשים בתפקידים בכירים עומד על 0% (אפס!), ב- 8 רשויות יש בין 1 ל- 9 אחוז נשים וב- 48 רשויות בין 10 ל- 19 אחוז נשים בתפקידים בכירים.

במחקר שנעשה על די חברת 'עדליא ייעוץ כלכלי בע"מ' ודר' איתי בארי בשנת 2014 הוצגו שיעורי הנשים בשורה של תפקידים בכירים: בתפקיד ראש רשות שיעור הנשים כ- 3%, בתפקיד מנכ"ל שיעור הנשים כ- 10%, בתפקיד מהנדס עיר שיעור הנשים כ- 13%, בתפקיד יועץ משפטי כ- 24% ובתפקיד גזבר – כ- 11%. טוב קצת יותר המצב בתפקיד מנהל אגף חינוך, העומד על כ- 36%, שהרי ידוע כי חינוך נתפס כתחום 'נשי'.

בעיריית חולון המצב טוב יותר ממקומות אחרים: שיעור העובדות הוא כ- 70% ושיעור הנשים בתפקידים בכירים הוא כ- 52%. למעלה ממחצית.

עורכי המחקר ניסו לבדוק מהן הגורמים המביאים להדרת הנשים מתפקידים בכירים ובפועל מקבלת ההחלטות בשלטון המקומי ומהן ההמלצות לשינוי מצב זה.

בין המלצותיהם ליצירת שינוי היו: פרסום מידע שוטף ועקבי אשר יעורר שיח בנושא וייתן לגיטימציה חברתית לשינוי ויביא לשיפור המצב, העלאת גובה התשלום לנשים המכהנות בתפקידים בכירים ומתגוררות מחוץ לתחומי הרשות במטרה לעודד קידום נשים בפריפריה גיאוגרפית או כלכלית (נמצא כי שיעור הנשים הבכירות נמוך במיוחד בפריפריה ובישובים מדירוג סוציו אקונומי נמוך), יישום מדיניות מכסות אולם רק לאחר 'הכשרת הלבבות' ויצירת הבנה ציבורית לחשיבות הנושא והתגברות על תפיסות תרבותיות ודעות קדומות, מתן תמריצים לרשויות מצטיינות בנושא זה על פי דוחות שקופים המתפרסמים מידי שנה, שילוב נשים בוועדות מכרזים ובוועדות איתור לתפקידים ומינוי יועצת למעמד האישה ברשות המקומית.

אין ספק כי כישרונן של הנשים לכהן במשרות הבכירות אינו נופל מזה של הגברים ויש למצוא את הדרכים למיצוי הפוטנציאל הקיים בקרב העובדות, תוך הכוונתן למסלולי קריירה ומתן כלי ניהול טובים, וזאת על מנת לקדם הן את הנשים ואת הרשויות עצמן.

לילדות רבות חלומות גדולים, תמריצים חיוביים ברמת הארגון וברמה האישית – יוכלו ליצור את השינוי המיוחל ולאפשר לנשים להגשים את חלומותיהן.  וכדרכם של שינויים משהסכר נפרץ, רבים כבר יבואו, ייווצרו המודלים לחיקוי ותושרש ההבנה כי אין מניעה בפני אף אחת להמשיך ולפרוץ קדימה.

הוצג בכנס מנכ"לי הרשויות המקומיות 2015